אקסטרים קלוז אפ על עין פקוחה. היא ממלאת את הפריים מקצה לקצה. העין צופה, אך לא ברור על מה או על מי. גם לא ברור למי בדיוק היא שייכת. אולי היא לא שייכת? אולי היא שם רק בגדר רעיון? קאט מהעין המדוברת אל גיבור הסרט. הוא יושב ברכבו, ראשו שמוט, עיניו עצומות. ייקח לו עוד רגע להתעורר משנתו, מספיק זמן כדי שתחלחל אלינו המחשבה שנוכחותה המסיבית של העין הפקוחה בשוט הראשון היא אולי כדי להדגיש את החיבור האוטומטי של סרט זה למקור שלו. כזכור, מוטיב העין ב"בלייד ראנר" היה דומיננטי הן כאלמנט עלילתי והן כאלמנט רעיוני. גם הפעם נראה כי הוא משחק תפקיד ראשי ומדגיש בפנינו כבר מהפתיחה כי הדברים הם לא בדיוק כפי שהם נראים, שאנחנו אולי מביטים אבל לא באמת מבחינים בין מה שאמיתי לבין מה שלא.

אנחנו אולי מביטים אבל לא באמת מבחינים בין מה שאמיתי לבין מה שלא. "בלייד ראנר 2049" (צילום: באדיבות יונייטד קינג)

"בלייד ראנר", המותחן המד"בי-טכנולוגי-נוארי שביים רידלי סקוט ב-1982, לא זכה להצלחה גדולה בשעתו. מאז הפצתו הקולנועית המקורית, צופים ומבקרים רבים גילו מחדש את הסרט, על שלל גרסאות העריכה שלו. בעזרת פלאי ה-DVD הופצו עד היום כשלוש גרסאות שונות שלו, כאשר כל גרסה הוסיפה על קודמתה והעניקה פרטים נוספים אשר עזרו לפרש ולפענח מחדש את הסרט, מה שעזר להקנות ליצירה מעמד של סרט קאלט.

אך זו בעיקר העשייה המדוקדקת של "בלייד ראנר", עבודת הצילום המשובחת, העיצוב האמנותי המרהיב של לוס אנג'לס העתידנית של 2019, כמו גם העלילה הפילם-נוארית המרתקת, אשר עזרו להפוך את הסרט לקלאסיקה בז'אנר המדע הבדיוני. כמו רבים מסרטי הז'אנר, הוא התרחש בעתיד הלא רחוק, הפגיש בין בני אדם ורובוטים דמויי אדם, ועסק בשאלה מי מבניהם אנושי יותר ומה יקרה כאשר ייטשטשו הגבולות ולא נדע יותר להבחין.

בשונה מסרטי מדע בדיוני רבים בהם רובוטים, אנדרואידים, רפליקנטים, סייבורגים וכו' תוארו לא פעם כגורם עוין, ערמומי וחתרני (כולל ב"הנוסע השמיני", סרט המד"ב הראשון של סקוט), "בלייד ראנר" הציע סרט בו ההזדהות והסימפטיה של הצופה הייתה לרוב עם דמויות הפינוקיו הנרדפות וחפצות החיים, השואפות להיות אנושיות ואף מאמינות בכל לבן הסינטטי שהן כאלה. "בלייד ראנר 2049", שמתרחש 30 שנה לאחר אירועי הסרט המקורי, הפעם תחת שרביט הבימוי של הקנדי המוכשר דניס וילנב ("אסירים", "סיקריו", "המפגש"), ממשיך את אותו הקו ומעמיד סרט המשך משובח שהינו מרתק ויזואלית ועלילתית לא פחות מהמקור הקאלטי.

סרט קאלט שזכה לעוד שלוש גרסאות. (פוסטר הסרט "בלייד ראנר")

אנדרואיד פרנואיד

ובחזרה אל סצנת הפתיחה: צפירה מפחידה, מאיימת, ממלאת את הרקע. מתעורר משנתו ברכבו ומפעיל מנועים, השוטר K63.7, יוצא אל היעד. כשהוא נוחת בחווה מבודדת מחוץ לעיר, מתברר חיש מהר כי כמו דקארד 30 שנה לפניו, גם קיי הוא מחסל עם רישיון. הוא עובד בשירות משטרת לוס אנג'לס ומכונה 'בלייד ראנר' אשר מטרתו היא 'להוציא לפרישה' רובוטים דמויי אדם (רפליקנטס), אשר תוקפם פג אך הם עדיין מסתובבים חופשי. משיג את יעדו ומשלים את מטרת ביקורו, הוא מתעכב לרגע לפני שהוא חוזר אל רכבו המעופף. מצלמת הרחף שלו החגה מעל מגלה משהו המעורר את סקרנותו, משהו שמתברר להיות תיבת פנדורה שתעורר תעלומה ישנה שתוביל את השוטר קיי למסע קיומי בו נאמנותו, זהותו ואף זיכרונותיו יעמדו למבחן.

בעוד שלב הסרט הראשון פרפר סביב סיפור האהבה שניצתה בין השוטר דקארד (הריסון פורד) והרפליקנטית הפאם פאטלית היפה רייצ'ל (שון יאנג), "2049", למרות שגם הוא כולל עלילת משנה פסאודו רומנטית, הוא בראש ובראשונה סיפור תעלומה נוארי על סף המותחן הפסיכולוגי, כאשר התעלומה הבלשית שהוא מציב מרתקת בהרבה מזו אשר הציע קודמו. זהו סרט שיעבוד גם עבור צופים שלא צפו במקור, אך מומלץ להגיע אליו מצוידים בהיכרות עם הסרט הקודם על מנת ליהנות משלל ההכוונות והקישורים שבין שתי היצירות.

מכשף. ג'ארד לטו ב"בלייד ראנר 2049" (צילום: באדיבות פורום פילם)

פשוט וואו

התסריט של המפטון פנצ'ר (אשר היה שותף גם לכתיבת התסריט המקורי) ומייקל גרין (שהיה שותף לכתיבת "הנוסע השמיני: קובננט" בעל האלמנטים הבלייד-ראנריים הרבים) עמוס במסתורין וסצנות אקשן בועטות המותירות את המתח על כנו ללא הפסקה לאורך שעתיים וחצי. סרטי בילוש, בין אם הם מתרחשים בעבר, בהווה או בעתיד, לצד פיצוח התעלומה תמיד מנסים לחקור את עולם התעלומה, את המקום בו מתרחשת החקירה, שכן במכניקה ובמנגנונים אשר מפעילים את העולם נעוץ תמיד הפתרון. כמו במקור, גם הפעם מציע הסרט תמונת עולם מורכבת, אמינה ועשירה בפרטים, כאשר עבודת הצילום של רוג'ר דיקנס (שצילם כמה מסרטיו הקודמים של וילנב) שובה את העין, אך אי אפשר לשבח אותה מבלי לציין את העיצוב האומנותי המרהיב והמרשים לא פחות של דניס גסנר ("סקייפול"). "וואו", היא המילה המדויקת לתאר את עבודתם.

סוגר מעגל עם אחת הדמויות המגניבות ביותר ששיחק. האריסון פורד ב"בלייד ראנר 2049" (צילום: באדיבות פורום פילם)

ריאן גוסלינג הכריזמטי בתפקיד הראשי, מתגלה כליהוק מצוין. הוא מצליח ליצור דמות מורכבת של בלש בודד ומהורהר בעל משבר זהות, נושא את הסרט כולו על כתפיו ומייצר דמות מרתקת אשר הקוליות החיצונית שלה מגוננת כמסכה על נפש אבודה, פגומה ואובססיבית, בדיוק כמו ב"דרייב" המצוין בכיכובו. לצדו מופיעים רובין רייט הממגנטת ("בית הקלפים"), אנה דה ארמס החמודה ("כלבי מלחמה"), ג'ארד לטו המכשף ("יחידת המתאבדים"), היאם עבאס המעולה ("עץ הלימון") וכמובן האריסון פורד, כוכב הסרט המקורי, אשר משחזר כאן את תפקידו וסוגר מעגל עם אחת הדמויות המגניבות ביותר ששיחק.

"בלייד ראנר" המקורי היה סרט כל כך מרהיב ועשיר ויזואלית שלא חשבנו שיהיה אפשר להתעלות עליו. מסתבר שטעינו. "2049" לא רק שעומד בציפיות, הוא אפילו מסיים בהצטיינות יתרה ומספק את אחד הספקטקלים המרשימים של השנה, אשר בדיוק כמו שוט הפתיחה שלו, תרצו להתבונן בו לעומק יותר מפעם אחת. נתראה באוסקר.