"אמון הדדי ושקיפות – זה השינוי האסטרטגי שעליו לחמנו ובסופו של דבר הצלחנו", אומר לנו תא"ל ד"ר ששון חדד, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל והממונה על תקציב הביטחון במשרד הביטחון. "כמעט שנה ניהלנו משא ומתן, ובסופו של דבר אנחנו והאוצר מדברים באותה השפה. כיום לא תמצא בעיתונים את כל הרפש שהיה שם בימי המחלוקות הקשות עד לפני שנתיים". בימים אלה מסיים תא"ל חדד את תפקידו, ולראשונה בתולדות מערכת הביטחון אפשר לומר שהמחלוקות והעימותים שליוו את הדיון על תקציב הביטחון בכל שנה ושנה נעקרו מן השורש.

"אני חותר לשלוש מטרות גדולות", אומר חדד. "הראשונה היא יציבות תקציבית שמביאה ל'שקט תעשייתי' מול האוצר. השנייה היא אחריות אישית ויכולת לדעת מתי להדוף לחצים ומתי לקדם, שכן חשוב לדעת להיות שומר סף שמנתח נכון את הצרכים וההלימה שלהם לאסטרטגיה, ולא נותן לדברים לזרום רק בגלל שמישהו רוצה אותם. הדבר השלישי הוא לפתח את 500 אנשי הצבא שבמערך, בהם כלכלנים, תקציבאים ורואי חשבון, ממש כמו קצין חיל ראשי. החזון שלי הוא לעצב מציאות כלכלית משאבית שתאפשר למשרד הביטחון ולצה"ל למלא את תפקידו כגוף לאומי לוחם. כשאומרים לנו שאנחנו תמיד רוצים עוד ועוד, אנחנו מעדיפים לא לקחת את הכסף ולא לעשות אם הדבר אינו חלק מהאסטרטגיה של צה"ל. בשנים קודמות אמרו לנו לבצע רכישות של כל מיני דברים…"

צוללות, למשל?

חדד מחייך. "לא, אל תכניס אותי לזה… אני מדבר על משימות פשוטות יותר".

"אל תכניס אותי לזה", צוללת. (צילום: מירי צחי)

אחד ההישגים הגדולים שהוא משתבח בהם הוא הפסקת "רכבת ההרים התקציבית", כלשונו. הוא מראה לנו שקף ובו גרף 'משתולל' של נתוני השנים האחרונות, המראה פערים עצומים בין התקציב שבו נפתחת שנה ובין ההוצאה בפועל שגדולה תמיד בעשרות אחוזים, כלומר מיליארדי שקלים. "אתה לא מצליח לעמוד בתקציב שלך ואז מתחיל לדרוש ולצעוק, להביא את מקבלי ההחלטות לדילמות בלתי אפשריות. מצאנו את עצמנו בכל תחילת שנה ובכל סוף שנה מתקוטטים בכל הכוח. במאי 2014 הגדשנו את הסאה ונאלצנו להשבית את אימוני היבשה וחיל האוויר, אלא שמבצע 'צוק איתן' הפסיק את הריב ומצאנו את עצמנו גומרים את השנה 'בסדר', שכן קיבלנו מהאוצר את ההוצאות למימון המבצע".

בנובמבר 2015 הגיע קץ המריבות. הגרף החל להתיישר. ההסכמה בין כל הנוגעים בדבר על התוכנית הרב-שנתית עד שנת 2020 הביאה שקט ויציבות למערכת. "השגנו יציבות, שכן לראשונה הצגנו לאוצר את הכול בשקיפות מלאה. הם היו שותפים לדיונים בוועדות שלנו, ואף התגייסו לעזור לנו מול רשויות אחרות. שינינו גם את הגישה בהצגת הדברים כלפי הכנסת. מצדי התחייבתי לא לבקש יותר. אם קורה משהו שמכריחים אותנו לבצע, ההסכם קובע מראש כללים על מי חלה חובת המימון. המריבות פסקו".

לצבא יש כעת די כסף וכוח אדם למלא את כל ייעודיו?

"יש לו מספיק כסף לבצע את התוכנית כפי שהוגדרה בביצוע מיטבי. אם ירצו לעשות דברים מעבר לכך, יצטרכו תקציב נוסף".

"הבאנו בחשבון סוג מסוים של התרחשויות, בין בעזה ובין בצפון", גבול ישראל-לבנון. (צילום: אייל מרגולין, ג'יני)

הבאתם בחשבון את המכשול התת-קרקעי מול עזה?

"הוא אכן עולה מיליארדים, אבל המקור הכספי יבוא ממקור חיצוני". מהו אותו מקור? חדד מסרב לפרט.

והתפתחויות אפשריות בצפון?

"הבאנו בחשבון סוג מסוים של התרחשויות, בין בעזה ובין בצפון. מובן שסוג מסוים של פעילות יעלה כסף רב, אך כל עוד היא איננה חורגת מהפעילות הרגילה, דהיינו שניתן לבטל במקומה אימון או תעסוקה מבצעית, נעמוד במסגרת התקציב. במבצע 'שובו אחים' הוכנסו שלושה גדודים, אך עד שלא פרץ מבצע 'צוק איתן' לא ביקשנו דבר. בסופו של דבר ביקשנו תוספת של שמונה מיליארד וקיבלנו שבעה".

כשראש אמ"ן יבקש תקציב למבצעים מיוחדים שלא תוכננו מראש, יש לך כסף לתת לו?

"אני לא זה שנותן את הכסף, אלא אגף התכנון. אם לא ניתן לבצע חלוקה מחדש של התקציב באים אליי ולרמטכ"ל ומתייעצים מה לעשות. לפעמים מגיעים לפתרון מחוץ לצבא. אנחנו יודעים לעשות את המשחקים הקטנים. יהיה משהו גדול – נדע לעשות אותו".

מה עם ההיערכות מול איראן?

"איראן לא נמצאת בתוכנית הרב-שנתית".

שומר הסף

תא"ל ד"ר ששון חדד (51) הוא בוגר ישיבת בני עקיבא 'אוהל שלמה' בבאר-שבע, רואה חשבון במקצועו ובעל דוקטורט במנהל עסקים. הוא נשוי, אב לארבעה ומתגורר בחשמונאים. בשלושים שנות שירותו שימש בסדרה ארוכה של תפקידים, רובם ככולם בצומתי קבלת החלטות תקציביות גורליות. בין היתר היה מבוני חיל הקשר והתקשוב, ראש ענף תקציבי באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, ראש מחלקת תקציבים ובקרה בזרוע היבשה, וראש מחלקת תקציבי יבשה ותקציבים מיוחדים באגף התקציבים של משרד הביטחון. בנובמבר 2014 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה ליועץ הכספי לרמטכ"ל ולראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, במקומו של ראם עמינח. מחליפתו, אל"מ אריאלה לזרוביץ', משמשת היום ראש מחלקת תקציבי יבשה והיא תועלה לדרגת תת-אלוף ותהיה האישה הראשונה בתפקיד זה והשנייה בפורום מטכ"ל.

"זכיתי לשיתוף פעולה מעולה בין מנכ"לי משרד הביטחון דן הראל ואודי שני לרמטכ"לים בני גנץ וגדי איזנקוט, אף שלפעמים הייתי צריך להתערב ולפשר", אומר חדד.

בשנה האחרונה נדרש צה"ל לתת מענה תקציבי לשתי סוגיות שלא היו מתוכננות מראש. האחת – הצמדת פנסיית הגמלאים למדד וניתוקה משכר העובדים הפעילים באותה דרגה. הסוגיה השנייה קשורה בהיערכות למצב ביטחוני מסוים. תא"ל חדד מסרב לאשר שמדובר בהיערכות לפעולה נגד הגרעין האיראני.

ועדת ברודט, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה, קבעה כי צה"ל יצטרך לעבור מהפך ניהולי, להעניק משמעות כלכלית לפעולותיו ולהתייעל בהיקף של 30 מיליארד שקל. הוועדה בנתה מתווה רב-שנתי שלפיו תקציב משרד הביטחון יעמוד על 46 מיליארד שקל, וכך היה עד שנת 2014.

התוכנית הנוכחית מבוססת על דו"ח ועדת לוקר שהמליצה להעמיד את תקציב הביטחון על 59 מיליארד שקלים, וקבעה עקרונות התייעלות כדי לעמוד ביעד. במתווה הזה כל משימות צה"ל אמורות להיות כלולות בתקציב, אך הרמטכ"ל גדי איזנקוט הציע לבנות את התוכנית לא במתווה של "הכול כלול" ולהעלות את התקציב ל-61 מיליארד. "הרמטכ"ל הזה היה מאוד מאוד ריאלי. לא היינו צריכים 'להנחית אותו' ממרומי הדרישות הכספיות, ובאוצר הבינו מה אנו רוצים. צריך להבין את הפרופורציות. גם אם מדברים על הפרש לא גדול ממתווה לוקר – 3-4 מיליארד שקל – מדובר בהמון פעולות. למשל, כל תוכנית ההתעצמות של צה"ל עולה שישה מיליארד", מסביר חדד.

ועדת ברודט, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה, קבעה כי צה"ל יצטרך לעבור מהפך ניהולי. (צילום: נאור רהב)

התוכנית כוללת קיצוץ של שישה אחוזים במטות ובמפקדות השונות, וחלק מהמשימות הנמצאות היום בידי הצבא יועברו למיקור חוץ. אחת הבשורות הגדולות בתוכנית היא קיצור שירות החובה, וגולת הכותרת היא העלאת שכר חיילי החובה שעליה סיכמו יעלון וכחלון לפני שנתיים.

הזכרנו לתא"ל חדד את המערכון המפורסם מ'ארץ נהדרת' שבו מוגחכים אנשי הקבע ומוצגים כאוכלי חינם.

נעלבתם?

"זה עוול גדול. בכל ארגון יש אבטלה מבנית, ובצבא יש מאות אלפי אנשים בסדיר, בקבע ובמילואים. אבל את התפוקה ויכולת המענה שאתה מקבל בצבא – לא תמצא בשום גוף ציבורי אחר. אנחנו הרבה יותר טובים".

אתה מבין את הביקורת שיש בציבור?

"ברור, אני מזדהה איתה. תפקידי הוא להיות שומר הסף. לעולם לא נגיע למצב שבו כל שקל יוצא בצורה הכי נכונה, אבל אנחנו עושים כל מאמץ שהדברים יגיעו לרזולוציות המדויקות ביותר. היום בכל אוגדה יש קצין תקציבים שיכול לייעץ מהי הדרך היעילה ביותר, זה סודו של המערך שלנו".

במערכון הוצגה מציאות שדורשים מכם לקצץ ואתם מוכנים לקצץ רק בערגליות.

"אני מוחה על הדברים. ב-2013 הוכתב לנו מתווה התקציב החדש שהיה קטן ממתווה ברודט בסכום עתק, בין שישה לעשרה מיליארד שקל. ביום בהיר אחד מצאנו את עצמנו בלי תקציב. מלחמת צוק איתן גררה תוספת של שבעה מיליארד. גם היום יש בתוכנית דברים רבים שלא אהבנו, כמו ענייני הפנסיה או קיצור השירות, אבל התחייבנו לבצע".

אופק חדש

המשבר שהתחולל בין מערכת הביטחון לאוצר ב-2014 היה טראומטי. בצה"ל טענו שתקציב התשתיות איננו נכלל בסכום הסופי, ואילו האוצר מצדו טען ש"הכול כלול". "אמרנו להם 'הבנו, אנחנו מחליטים מה עושים'. ומה עושים? לא עושים. הפסקנו את העבודות והאימונים עד שהדבר סודר. האוצר מנע מאיתנו להגיע לסיכומי שכר חדשים, ומצאנו את עצמנו במצב שבו האנשים מתבגרים ואילו השכר והגמלאות עולים ללא הרף. אלמלא פעלנו, היינו מוצאים את עצמנו במלחציים תקציביים בלתי אפשריים בתוך חמש שנים".

'תר"ש גדעון' (תוכנית רב-שנתית) היא הראשונה שהושגה בהסכמת שני המשרדים. "כעת אנחנו כבר יודעים שההפרש בין תחילת שנת 2017 לסופה הוא מיליארד שקל, וגם הוא מסוכם מראש. עכשיו יש לנו אופק תכנוני, אנחנו יודעים לתכנן, להתייעל, לתמחר, להשאיר עתודות ולומר מה אנו מעדיפים על פני מה, תוך קביעת סדרי עדיפויות".

"הפסקנו ב-2014 את העבודות והאימונים עד שהדבר סודר", תרגיל גיס בצפון. (צילום: דו"צ)

מדוע בשוק האזרחי העלאת גיל הפנסיה חוסכת כסף רב למדינה, ואילו בצבא המצב הפוך?

"קידום מג"דים בגיל 35-37 הפך להיות בלתי רלוונטי, והצבא מצא עצמו בתהליך הזדקנות יקר. מי שמשתחרר בגיל כזה מתקשה למצוא עבודה, במיוחד בדרגות הנמוכות יותר. מה נעשה איתם? ניתן להם הבטחת הכנסה? מדובר בקציני צה"ל. המודל החדש, המנוגד כביכול למודל הציבורי, שמוריד את גיל הפרישה ל-42, בשילוב הורדת הפנסיה, יאפשר לקדם מג"דים בגיל צעיר יותר – 31-32. הנגדים לעומתם יוכלו להמשיך עד גיל 50-53 ואף יותר מכיוון שאותם אנחנו רוצים מבוגרים, בעלי ידע ומקצועיים יותר. הפנסיה אמנם תרד בשליש, מ-18 אלף בחודש ל-12, אבל הדבר מצעיר את הצבא וגם מגדיל בהרבה את סיכויי הגמלאים הצעירים למצוא עבודה בשוק האזרחי. ישבנו עם כל הגורמים שאמרו שלא נצליח לממש את התוכנית. הגענו עד ראש הממשלה נתניהו והוא אישר את החוק באופן אישי".

אלא שבימים האחרונים התבררו ממדי שערוריית הפנסיה הצבאית. התוספת לשכר משרתי הקבע בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי", שולמה ב-11 השנים האחרונות גם לגמלאים שאותם כבר אי אפשר לפטר. מדובר במיליארדי שקלים.

אישר את החוק באופן אישי. נתניהו. (צילום: AP)

האם הרפורמה הזו לא תביא לבריחת כוחות מעולים, בעיקר במקצועות ההייטק, מהצבא לשוק האזרחי?

"זה הפחד הגדול של הצבא. לדעתנו יש לתת לתוכנית שנתיים-שלוש ולבדוק את השפעותיה. ברור שבשלב ראשון ישתחררו אנשים רבים, אבל אנחנו עם היד על הדופק לראות שסרנים ונגדים לא נפגעים. לא הורדנו את השכר לאותם סרנים אנשי הייטק אלא להפך – הגדלנו אותו בכמעט 2,000 שקלים. היום הם מקבלים 7,500-9,000 שקל. זה לא משתווה למה שהם יכולים לקבל בחוץ, אבל זה הרבה יותר ממה שקיבלו קודם".

למה שיישארו בצבא? מאידיאלים?

"כמובן. כי הדבר העיקרי שאני רוצה מהם זה האידיאלים ולא השכר. אני לא מתמודד בשוק החופשי שכר מול שכר. אני מציע חבילה ומוכן לשלם עליה. היום יש יותר הטבות שאני יכול לתת. בעבר יכולתי לשלם פחות מהמשטרה או מתחנת הדלק מעבר לכביש. היום אני משלם קצת יותר".

ביצת זהב לרשויות

במקביל לרפורמה בשכר הוצאו מתקציב הביטחון כמה "עזים", שלדעת חדד אין בינם לבין ביטחון דבר. בין היתר מדוובר בנושא הרגיש של שיקום משפחות החללים. "אנחנו בעד תגמול המשפחות, אבל מה פתאום שהדבר יינתן מתקציב הביטחון? זה שייך לרווחה. תוקם מועצה בראשות האוצר והיא תחליט. זה לא יכול לבוא על חשבון טנקים ואימונים. באותה מידה קוצצו ב-25% תקציבי הרבנות הצבאית ותפקיד החזן הצבאי הראשי הפך לאזרחי, כמו גם כמה תפקידים במערך התקציבי אצלי. המדים לא הופכים אותם לבעלי מקצוע טובים יותר. 232 משרות של רס"נים מאוזרחים כחלק מההסכם".

אם כך, מדוע צה"ל צריך להמשיך לממן תחנת רדיו צבאית כמו גל"צ שגם בינה ובין ביטחון אין כל קשר?

"גלי צה"ל אכן היו תחת זכוכית המגדלת של מיקוד התקציב, ואם זה היה תלוי ברמטכ"ל – הם היו בחוץ. אך שר הביטחון הקודם יעלון החליט להשאיר זאת והשר הנוכחי תיקף את ההחלטה הזו. מדוע? צריך לשאול אותם".

אם זה היה תלוי ברמטכ"ל – הם היו בחוץ. גלי צה"ל. (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90 )

יועץ הרמטכ"ל מגלה כי גם בתשלומי הארנונה שצה"ל משלם לרשויות המקומיות בגין מתקנים ומחנות שבתחומן, הדברים צפויים להשתנות. "הרשויות גילו ביצת זהב – קל מאוד לתבוע את משרד הביטחון ולקבל מיליארדים. כשהקימו את עיר הבה"דים נעשה הסכם עם רמת נגב שהייתה מוכנה לוותר כליל על הארנונה, אך משרד הפנים התנגד ובסופו של דבר חתמנו על הסכם לתשלום של ארבעה מיליון שקל. אחרי שהקמנו את המחנה באה עיריית ירוחם וערערה למשרד הפנים – מה פתאום נכס מניב כזה לא יימצא בתחומה. ועדת הגבולות הזיזה את הקו, והמחנה עבר לשטח השיפוט של ירוחם. והנה הפלא ופלא, הארנונה גדלה מארבעה מיליון ל-21 מיליון. זה לא הגיוני. אני מקבל כסף כדי לבצר את ביטחונה של מדינת ישראל. מדוע אני צריך לרוץ בין פוליטיקאים? סיכמנו עם האוצר שתוקם קרן חיצונית והיא זו שתעביר את הארנונה לרשויות".

הצבא משקיע בהכשרת אנשי הייטק, ואלה יוצאים בהמשך לאזרחות ועושים הון. מדוע שהצבא לא ידרוש תגמולים בשל השקעתו בהם?

"יש לצבא הסכמים עם חברות גדולות המשלמות תגמולים. כשקצין ב-8200 מפתח אפליקציה כמו 'ווייז', המדינה לא מקבלת תמלוגים, אבל זה בדיוק מה שאני מצפה שיקרה לאנשים שלנו באזרחות. הוא משלם מסים למדינה ומעסיק אנשים. אולי מגיע לי כסף, אבל אני גאה להיות חלק מזה. את הכסף שלי אני מקבל מהמדינה".

"לא שילמנו יותר מצבא ארה"ב", מטוס האדיר. (צילום: דובר צה"ל)

פרשת הצוללות חשפה מציאות קשה של מאכערים המעורבים ברכש של הצבא. מדוע מאפשרים זאת?

"הנהלים אינם מאפשרים זאת. אין מתווכים הפועלים בתוך המערכת. צריך לשאול את מי שעשה את זה. אני מניח שבכל מערכת יש פרצות שיש לסתום".

לאחרונה התעורר ויכוח על המחיר הגבוה שמשלמת ישראל על מטוסי ה-F35. האם לא הזדרזנו לחתום על חוזה יקר מדי?

"דבר אחד ברור: לא שילמנו יותר מצבא ארה"ב. אנחנו באותו חוזה עם הצבא האמריקאי. אני לא מכיר אדם אחד מהמערכת שהתייצב מול שר הביטחון והביע התנגדות לרכישת המטוסים. אני מקצה את הכסף לצה"ל ולא נכנס לשאלה מה רוכשים בכסף הזה. ברור שאם אחשוב שהמטוס אינו טוב אומר את דעתי, אך לא התרשמתי כך".

חדד פורש, ולדבריו הוא מותיר למחליפתו תוכנית מסודרת ומוסכמת ותקציב מאוזן שעונה על צורכי הביטחון של ישראל. מה יעשה באזרחות? חלומו היה להיות החשב הכללי באוצר, אבל התפקיד הזה תפוס לפי שעה. "אני מניח שאעסוק בתחומים שאני טוב בהם, אבל תחילה אקח שלושה חודשי חופשה לטיול. אולי לא מחוף לחוף, אבל שביל ישראל נראה לי אופציה נהדרת".

נושאים קשורים: