הידיעה שפורסמה ביום שישי שעבר ב'מקור ראשון' על האפשרות לקבוע יהדות של אדם על סמך בדיקה גנטית, גררה תגובות רבות בקרב נוגעים בדבר. במכון 'ארץ חמדה', המכון שחשף את האפשרות הזו התקבלו פניות רבות.

רבות מהתגובות היו של גרים, אנשים שנמצאים בתהליכי גיור, ואף מצאצאי אנוסים מספרד ומפורטוגל. אישה אמריקנית שהתגיירה לפני כמה שנים פנתה למכון ואמרה שככל הנראה סבתה היא ניצולת שואה יהודייה, אך לא הסכימה בחייה להודות בכך. "הוריי בחיים לא הסכימו לדבר על השואה ועל מלחמת העולם השנייה. כילדה סיפרו לי שדודה שלי שרדה במחנות הריכוז, אך לא פירטו מעבר לכך", היא הסבירה.

"אפשר להשתמש בבדיקה, אבל רק כסיוע לראיות אחרות". הרב דוד לאו (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90 )

כששמעה על המחקר, סיפרה האישה, "זה הצית בי שוב את ההרגשה שאני מרגישה כבר הרבה מאוד זמן – אני יהודייה גם בלי שהתגיירתי. אם אוכיח שאני יהודייה מלידה, זה ישפיע על חיי האישיים ועל מציאת בעלי לעתיד. אני רק רוצה לדעת אם אני יהודייה מלידה או לא". אם אכן יתברר שאמה הייתה יהודייה, היא תוכל לפי ההלכה להינשא לכהן, האסור בנישואין עם גיורת.

גבר מבריטניה כתב: "נראה שסבי וסבתי מצד אמי היו יהודים, אך אמי סירבה להכיר בכך, ככל הנראה בגלל מה שעברו בחייהם.

"אמי מבוגרת ולא בריאה, ושאר המשפחה מסרבת לתת לי מסמכים שיוכלו להעיד שהיא אכן יהודייה". בבדיקת די־אן־אי שערך גילה כי יש לו שורשים ביהדות ספרד, אך לדבריו בלשכת הרב הראשי של בריטניה לא מכירים בבדיקה.

בפנייה נוספת שהגיעה ממקסיקו נכתב: "חברה שלי עברה גיור כהלכה, אבל יש לה כמה סיבות לחשוב שהיא בכלל יהודייה מלידה. היא נמצאת בקשר עם כוהן, ואם נוכל להוכיח שהיא יהודייה זה יחסוך להם הרבה מאוד עוגמת נפש".

אישה שגדלה במקסיקו כנוצרייה קתולית כתבה שהיא נמצאת בהליכי גיור אורתודוקסי בארה"ב, ומקווה מאוד "להתחתן עם ישראלי ולחיות חיים יהודיים־דתיים בישראל". עם זאת, היא מסבירה, "עד שתהליך הגיור שלי יושלם אני לא יכולה לצאת עם אף אחד". היא סיפרה שאביה גילה לה השנה שהוא עצמו יהודי ומשפחת אמה הגיעה מפורטוגל, ושיש להם שמות משפחה המאפיינים את היהודים האנוסים. "האם יש דרך לגלות אם אני כבר יהודייה, ללא צורך בגיור? או שהקדמתי את זמני בעשרים שנה?"

גם מלשכת הרב הראשי לישראל דוד לאו הגיעה תגובה. "נושא בירור יהדות לאור מחקרים גנטיים עלה על שולחנו של הרב לאו כבר לפני למעלה משנה", כתבו בלשכה. "לאחר בירור מעמיק הוא הסיק שאפשר להשתמש בבדיקת די־אן־אי לצורך בירור יהדות, אבל הבדיקה תוכל לשמש רק כסיוע לראיות אחרות ואין להסתמך אך ורק עליה. אם לא תהיה כל ראיה נוספת שתסייע לבירור היהדות, הבדיקות הללו יוצרות ספק בלבד".

נושאים קשורים: