ההצבעה במשאל העם שנערכה בקטלוניה בתחילת השבוע הפתיעה את העולם בתמונות האלימות שייצרה, אבל עבור הקטלונים עצמם ממש לא מדובר בנושא חדש. הגאווה הקטלונית כוללת התייחסות לתרבות והשפה הייחודיים של האזור, והפחד שייעלמו בעולם גלובלי מניע את הרצון לעצמאות ממדינת האם, ספרד. ואף מילה על כיבוש, כן?

בין הקטלונים המפורסמים אפשר למנות לא מעט אמנים. הידוע בהם הוא ללא ספק סלבדור דאלי, שאת ביתו שהפך למוזיאון בעיר הקטנה פיגֶרֶס, שעה נסיעה מברצלונה. למרות שאשף הסוריאליזם נולד בקטלוניה, הוא לא עסק בשאלת העצמאות של חבל הארץ ואפילו נהנה מאד מהקרבה לספרד. בניגוד לאמנים אחרים שנאלצו לגלות, הוא התיישב בספרד של פרנקו אחרי מלחמת העולם השנייה, והוריש את כל עזבונו למדינה. המשמעות הייתה שציורים שהיו עד אז בקטלוניה, נדרשו לעבור למדריד על ידי משרד התרבות הספרדי. אבל נראה שמאז הקטלונים סלחו לדאלי – לפני שלוש שנים נקראה לראשונה כיכר בברצלונה על שמו.

האדריכל המפורסם אנטוני גאודי, שם נרדף לברצלונה, השאיר את טביעת החותם שלו על העיר הים תיכונית באופן יוצא מן הכלל והמבנים שעיצב הם אתרי חובה לכל תייר המזדמן אליה. הוא נמנע מפעילות פוליטית אקטיבית למען העצמאות לקטלוניה, אבל מצא את עצמו יותר מפעם אחת סובל מאלימות המשטרה בעת הפגנות. בעת שהפגין נגד האיסור על שימוש בשפה הקטלנית ב-1924, הוא אף נעצר ונאלץ להשתחרר בערבות.

גם היום שאלת העצמאות ומשאל העם מסעירים ומפלגים את עולם התרבות הקטלוני. להלן כמה מהאמנים והיוצרים בני זמננו, ויחסם לשאלת העצמאות של חבל הארץ העשיר ביותר בספרד.

הפנים של ברצלונה. קתדרלת "לה סגרדה פמיליה" של אנטוני גאודי (צילום: שאטרסטוק)

סרג'י לופז

השחקן הרב-לשוני אמנם החל את קריירת המשחק שלו בצרפת השכנה, אבל הוא יליד קטלוניה ומתגורר בה עם משפחתו עד היום. בין תפקידיו הזכורים ביותר נמנה קפטן וידאל, האיש הרע בסרט הפנטזיה המתרחש בזמן מלחמת האזרחים בספרד "המבוך של פאן" של הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו. הוא זכה בפרס הסזאר (האוסקר הצרפתי) לשחקן הטוב ביותר עבור תפקידו ב"הארי, חבר אמיתי" בשנת 1991. כמו כן הוא שיחק בסרטיהם של פרנסואה אוזון, סטיבן פרירס, דניאל תומפסון של קטלונית נוספת שעוד נדון עליה בהמשך – איזבל קויצ'ט, וכמובן עוד רבים וטובים. אם הפרויקט הגרנדיוזי של טרי גיליאם על האיש שהרג את דון קישוט יקרום עור וגידים, נזכה לראות אותו על המסך הגדול שוב בשנה הבאה.

לופז הוא תומך נלהב של העצמאות הקטלונית. לדעתו, עצמאות לחבל הארץ תאפשר לה לשמור טוב יותר גם על התרבות הקטלנית מול עולם גלובלי ולקיים מדיניות של צדק חברתי שתועיל עם הקטלונים עצמם.

תומך נלהב של העצמאות הקטלונית. סרג'י לופז (צילום: EPA)

איזבל קויצ'ט

אחד הקולות היחודיים בעולם הקולנוע העולמי שייך לבמאית הקטלנית איזבל קויצ'ט, ילידת ברצלונה, שהחלנ לצלם עוד כילדה. בין סרטיה זוכי פרסי הגויה (האוסקר הספרדי) ניתן למנות את "החיים בלעדיי" מ-2003, "החיים הסודיים של המילים" מ-2005 ו"מפת הצלילים של טוקיו" מ-2009. סרטיה מתרחשים במקומות שונים בעולם והיא עבדה עם שחקנים מארצות שונות, כמו שרה פולי וטים רובינס.

קויצ'ט גרמה לסערה הקיץ כשהתבטאה נגד משאל העם לעצמאות קטלוניה. הבמאית מתנגדת נחרצות להיפרדות מספרד, ולא רואה סתירה בין הזהות הקטלונית לזו הספרדית. בריאיון עמה היא אמרה שהאווירה סביב משאל העם גורמת לכל מי שנגד העצמאות להראות כפשיסט, וזה יוצר השתקה של כל דעה אחרת.

ילידת ברצלונה שהתנגדה למשאל העם. איזבל קויצ'ט (צילום: EPA)

חוסה קאררס

הטנור המפורסם הוא אחד משלוש הצלעות של מעצמת האופרה "שלושת הטנורים", או כפי שקרה לו סיינפלד בתכניתו, "הבחור האחר", כלומר זה שאינו לוציאנו פבארוטי או פלסידו דומינגו. למרות הבדיחה, קאררס אחראי לפופולריזציה של האופרה, כשהפך, יחד עם חבריו, לפנים המוכרות ביותר של הז'אנר.

הוא נולד בברצלונה למשפחת פועלים, ואחרי ניסיון להגר לארגנטינה משפחתו שבה לעיר. את קריירת השירה הבינלאומית שלו החל בשנות השבעים. ב-1987 אובחן עם לוקמיה, והחל לעבור טיפולי כימותרפיה והקרנות. כדי לחגוג את נצחונו על המחלה ואת חזרתו לבמה, וכן כדי לגייס כסף לעמותה שהקים למלחמה בלוקמיה, נערך הקונצרט הראשון של שלושת הטנורים ברומא ב-1990. ההצלחה האדירה של הקונצרט, שהיה אמור להיות אירוע חד פעמי, הביאה להפקת עוד ועוד הופעות והקלטתו אחראית לאלבום הנמכר ביותר של מוזיקה קלאסית אי פעם. קאררס היה גם המנהל האמנותי של האולימפיאדה בברצלונה.

הטנור הוא תומך של העצמאות הקטלנית, והוא חתום על מכתב פומבי שבו, יחד עם קטלונים נוספים, הוא קורא לקיום משאל עם שקוף ודמוקרטי על מנת שחבל הארץ יוכל להכריע בעצמו לגבי עתידו.

חתם על עצומה לאפשר את משאל העם. חוסה קאררס (צילום: EPA)

מונסראט קאבאייה

זמרת הסופראנו המהוללת, ילידת ברצלונה אף היא, החלה את הקריירה הבינלאומית שלה בשנות השישים. היא ידועה בקולה הנקי ובאופרות בסגנון הבל-קאנטו אותן היא ביצעה. בין מעריציה הנלהבים ניתן למנות את פרדי מרקיורי, סולן להקת קווין, שאף הזמין אותה לשיר עמו את השיר "ברצלונה" בשנת 1987, שהפך ללהיט בינלאומי. בעקבותיו הגיע אלבום שלם של שיתוף פעולה בין השניים, ו"ברצלונה" הפך להמנון של האולימפיאדה בעיר ב-1992. עד היום השיר מושמע מספר פעמים בשבוע במסגרת מופע "מזרקת הקסם" למרגלות המונז'ואיק.

קאבאייה המשיכה להופיע גם בשנות האלפיים, והיא פילנתרופית ידועה. בעקבות הסתבכות קלה עם רשויות המס בספרד, היא הורשעה לפני כשנתיים בהעלמת מס ונידונה לשישה חודשי מאסר על תנאי. בתה של קאבאייה, מונסראט מרטי, המשיכה בדרכה של האם וגם היא זמרת אופרה.

במישור הפוליטי, קאבאייה התבטאה בעבר נגד ההפרדות מספרד, ושהיא מעריכה את כל ההזדמנויות שקיבלה תודות למדינה.

מעריכה את ההזדמנויות שקיבלה תודות לספרד. מונסרט קאבאייה (צילום: EPA)

ז'ורדי סאוואל

אם הזכרנו כבר שני כוכבי אופרה שעזרו להפוך את המוזיקה הקלאסית לפופולרית ונפוצה הרבה יותר, אז נמשיך עם מי שהפך את המוזיקה הקלאסית העתיקה, כלומר, מימי הבינים והבארוק, לפופולרית – ובכן, יותר מכפי שהייתה קודם. הוא החזיר לאופנה את הוויולה דל גמבה, קרובת משפחה עתיקה ונשכחת של כלי המיתר. בנוסף להיותו נגן ומנצח הוא גם מלחין, בין עבודותיו הידועות אפשר למנות את הפסקול לסרט הצרפתי "כל הבקרים שבעולם".

בזכות סאוואל, כאמור, הפכו שמות נשכחים של מלחינים מתקופת ימי הביניים, הרנסאנס והבארוק למוכרים לכל חובב מוזיקה קלאסית. בנוסף עוסק סאוואל במוזיקה עממית עתיקה, כמו אלבומו Diaspora Sefardi זוכה הגראמי, שעוקב אחר מוזיקה של קהילות יהודיות לאחר גירוש ספרד. בשנה שעברה הוא הופיע בישראל, יחד עם נגן העוד והכינור הישראלי יאיר דלאל.

סאוואל, יליד איגואלדה שבקטלוניה הוא תומך ידוע במשאל העם לעצמאות, וחתום ביחד עם חוסה קאררס על המכתב הפומבי בו הם מבהירים מדוע יש לאפשר את ההצבעה.

תומך ידוע במשאל העם. ז'ורדי סאוואל (צילום: EPA)