"אני מכבד אותך, אבל אני מבהיר מראש שאני לא אענה על שום שאלה שקשורה בפציעה". כך פתח טורנס קינסי את הראיון הקצר שהוקצב לנו עימו במדיה דיי השנתי של הפועל ירושלים. ברגע שהתחיל לדבר, מבינים למה הוא כמעט לא התראיין במשך כל העונה שעברה: הוא איש שיחה מצוין, דעתן ולא פוליטיקלי קורקט – ההפך הגמור מהגרסה המאולפת שמנהלי הקבוצה רוצים להציג בראיונות כאלה.

האלופה שומרת את קינסי בצמר גפן, תרתי משמע. בקבוצה סירבו בתוקף לאפשר ראיון עומק עם השחקן. "יש לך שתי דקות על השעון", הזהיר הדובר. אנחנו הצלחנו לגנוב קצת יותר.

בקאמבק נגד נהריה היה אפשר לראות איך סבלת מהכאבים, אבל עדיין היית נחוש. איך מצליחים לשמור על הרעב הזה בגיל ‭ ?33 ‬

"זו היתה האליפות החמישית שלי. כשאתה מגיע לישורת האחרונה ועף בפלייאוף – זה בולשיט. בשביל מה עבדנו כל השנה? אני מכור לאליפויות, אני אוהב את התחושה של לחזור הביתה לארה"ב, לחברים ולמשפחה – כאלוף. יש הבדל עצום בין להעביר את הקיץ אחרי שלקחת אליפות לבין לחזור עם כלום. אתה מרגיש ריקנות למשך הרבה זמן".

מה לדעתך יהיה המרכיב הנוסף שתצטרכו כדי להגיע הפעם צעד אחד יותר רחוק ביורוקאפ?

"זמן וחיבור. הפסדנו משחקים בהכנה, ואני כבר שומע שאנשים מתלוננים. קבוצת כדורסל מגיעה לשיאה אחרי הרבה זמן".

פרק התשובות הקצרות של קינסי מסתיים ברגע שאנחנו מעלים נושא אחד: דונלד טראמפ. השחקן ידוע כאחד שלא מפחד להביע את דעתו על נושאים חברתיים, וגם הפעם סיפק מונולוג: "בכנות, זה הכל בולשיט. האמת היא שאני מאוד שמח שטראמפ הוא הנשיא כי ככה כל החרא בחברה שלנו צף.

"הוא יוצר כל כך הרבה כאוס ומזכיר לכולנו שהגזענות לא הלכה לשום מקום. היא לא מתה ברגע שנשיא שחור נכנס לבית הלבן. הוא מנסה לפלג בין אנשים, בין אומות, בין ספורטאים".

"בסופו של דבר", ממשיך קינסי, "זה לא משנה באיזה צבע אתה – אתה לא יכול ללמוד להתנהג בקלאסה. אתה לא יכול ללמוד אהבת חינם, אתה חייב להיוולד ככה. טראמפ לא מבין שכריעת הברך בכלל לא קשורה לדגל, היא באה כדי להעלות מודעות לנושא הגזענות. קח את רוזה פארקס – היא לא ישבה באוטובוס כדי שיהיה לה נוח, היא התיישבה כדי לדרוש זכות שמגיעה לה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

"הדבר היחיד שאני מכבד את טראמפ לגביו הוא בכך שהוא אמר לכולם שהוא יהיה נשיא, וכולם צחקו עליו, אבל הוא עשה את זה. מעבר לכך הוא לא מעניין אותי".