כולנו מכירים את חמשת החושים, אבל יש חוש אחד ששובר את הקרח, מוריד מחסומים ובעיקר גורם לאנשים לצחוק – חוש ההומור. היכולת לספר בדיחה בצורה מעניינת וחדה, להתאים אותה לטיימינג הנכון ולפוצץ את הפאנץ' ברגע השיא היא אמנות של ממש. או שיש לכם את זה או שלא.

עוד הרבה לפני שילד הפלא מברוקלין הפך את הסטנד־אפ לסטארט־אפ, ולפני שהסדרה בכיכובו רצה בשידורים חוזרים אינסופיים, ג'רי סיינפלד היה משתפשף ערב־ערב במועדון ה־Comic strip בניו יורק, אחד משני מועדוני הסטנד־אפ היחידים שפעלו בעיר. רובנו מכירים את ג'רי מ"סיינפלד" והלאה – "ג'רי לפני סיינפלד" נותן לנו הצצה לסיפורו של האיש בתחילת דרכו כקומיקאי בעיר הגדולה.

זהו לא סרט דוקו רגיל אלא סוג של אוטוביוגרפיה – הוא הדובר בקטעי הקישור ועל הבמה, ומהבחינה הזאת עולות לא מעט שאלות: כשאתה זה שמספר לעולם את הסיפור שלך, קרוב לוודאי שאתה בוחר היטב מה לספר ובעיקר מה לא לספר, וכאן אנו נותרים עם סימן שאלה.

סיינפלד חוזר ל־Comic strip למופע סטנד־אפ, שמספר את סיפורו של הקומיקאי שהתחיל על אותה במה ב־1976 באודישן שאותו עבר בהצלחה, ידה, ידה, ידה כל השאר היסטוריה. מול קהל קטן ואינטימי הוא מספר את הבדיחות הראשונות שסיפר על הבמה, והן עובדות היום כמו שהן עבדו בעבר.

וזאת אולי הגאונות של סיינפלד – ההבחנות שלו מחיי היומיום של כולנו והדקויות שאליהן הוא מצמיד זכוכית מגדלת מוכיחות שהומור טוב הוא על־זמני – פאנץ חכם מתיישן כמו יין איכותי וכשהוא נשלף הוא עושה את אפקט ה"וואלה" שגורם לנו לחשוב שזה כל כך נכון, ומצחיק, ודבילי, ואיך לא שמנו לב לזה. ככה עושים סטנד־אפ.

את אותם ניואנסים הוא יתרגם בשלב מאוחר יותר בחייו עם חברו לארי דיוויד, בסדרה על כלום הנושאת את שמו, שכבשה את המסך מ־1989 למשך תשע עונות וזכתה באמי ובגלובוס הזהב.

בסטנד־אפ מגולל סיינפלד את סיפורי הילדות שלו בשנות ה־60. ההורים היו חסרי אחריות ולא ידעו מה עם הילדים ואיפה הם. לא דיברו על בטיחות (קסדות וחגורות בטיחות) ולא על תזונה בריאה ("התגלגלתי בבוקר מהמיטה וצללתי לתוך דגני בוקר שהיו עשויים מ־100 אחוז סוכר"), "לאף אחד לא היה אכפת, אלה היו זמנים טובים". המבט שלו כילד על עולם המבוגרים והאמירות שלהם הוליד הרבה קטעים מצחיקים שמקבלים מקום במופע, כמו גם ענייני הורות, גבריות ועוד.

מהסרט עולה גם בדידותו של הקומיקאי הסובל מכישורים חברתיים ירודים, ומתברר שלא רק ג'רי היה כזה. משיחות שקיים עם קומיקאים אחרים, כולם הרגישו נוח ובטוח על הבמה, אבל באחד על אחד, היה להם קשה לפתח מערכות יחסים. זאת אולי גם הסיבה שההזדמנות של הקומיקאים להכיר בחורות היתה אחרי ההופעות בבר של ה־Comic strip.

"ג'רי לפני סיינפלד" הוא למעשה עוד מופע סטנד־אפ של ג'רי (שמומלץ לראות) המשולב בקטעי ארכיון שמספרים על משפחתו וילדותו אבל זה לא מופע רגיל, אלא מופע היסטורי אם תרצו, שבו הקומיקאי סוגר מעגל במקום שבו התחיל הכל.

הזמינות של המופע לצפייה בנטפליקס הופכת אותו לנגיש למילונים ברחבי העולם. והעולם מצחיק, אז צוחקים.

נושאים קשורים: