מדי שנה לקראת הימים הנוראים נוהגים בקהילות היהודיות בארה"ב מכל הזרמים לגייס כספים למטרות שונות, אחת מהן היא מדינת ישראל. בבתי כנסת רבים, למשל, מגייסים כסף ל"בונדס", ארגון העוסק במכירת אגרות חוב של מדינת ישראל ליהודים בתפוצות. אך השנה החליטו בכמה קהילות שלא לתרום לאותן מטרות ישראליות קלאסיות כבעבר. זאת בעקבות מה שכונה המשבר עם יהדות ארה"ב, סביב הקפאת מתווה הכותל וקידום חוק הגיור, אשר לטענת יהודים רבים בארצות הברית פוגע במעמדם מול מדינת ישראל.

"הסיפור עם הכותל צרם להרבה אנשים כאן". עזרת ישראל בכותל (צילום: דודי ועקנין)

בקהילות רבות יצאו נגד הקשחת העמדות והפגיעה הקשה מצד הממשל הישראלי, שהחליט על הקפאת מתווה הכותל ובכך ככל הנראה חרץ את דינו להתבטל. המתווה אושר בתחילת שנת 2016, ואמור היה לאפשר הקמת רחבה קבועה ושוויונית לזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים בסמוך לקשת רובינזון ולכלול עוד כמה צעדים נוספים לקראתם. אך יישום המתווה לא התקדם מאז שהתקבל בינואר 2016, וביוני האחרון הוא הוקפא.

אחד מבתי הכנסת אשר החליט השנה שלא לתרום לישראל כבעבר הוא "קול שלום", ברוקוויל מרילנד, שבפרברי וושינגטון די-סי. חברת בית הכנסת ניצה פורד, ישראלית המתגוררת בארה"ב 22 שנה ופועלת כמגייסת כספים לעמותות ישראליות, מספרת כי "כל הסיפור עם הכותל צרם להרבה אנשים כאן בקהילה".

פורד טוענת כי דווקא הקונסרבטיבים נפגעו מביטול המתווה, עוד יותר מהרפורמים המזוהים עם נשות הכותל. "אנחנו קהילה קונסרבטיבית, וכנראה שבתנועה שלנו עוד האמינו באמת שיש סיכוי לשינוי", אומרת פורד. "בעיניי הרפורמים פחות מאוכזבים כי לא היו להם בכלל ציפיות. הם ציניים מאוד כלפי ההנהגה הנוכחית בישראל. הרפורמים הרי תומכים בנשות הכותל, ואילו הקונסרבטיבים אמרו 'בואו נגיע לפשרה בדרכי שלום'. אבל ברגע שהמתווה בוטל, הם הרגישו סתירת לחי קשה מאוד".

לדבריה, ביטול התרומות לישראל הוא עניין תקדימי. "אני חיה פה כל כך הרבה שנים, ותמיד שומעת שהפדרציות היהודיות (ארגוני הגג של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה) אומרות: לא נפסיק לתמוך בנשים זקנות בישראל בגלל שמדינת ישראל או ממשלת ישראל מתנהגים אלינו בצורה לא נאותה", היא אומרת. "זאת הפעם הראשונה שאני שומעת שבתי כנסת יפסיקו את התרומות. הם אומרים שאולי בשיטת המקל והגזר זה יעבוד. ההרגשה היא שאנחנו לא שווים כקליפת השום בעיניי ישראל. אני לא יודעת אם זה מצביע על טרנד חדש, אבל שמעתי על בית כנסת נוסף באזור וושינגטון שהחליט גם הוא להפסיק את התרומות בחגי תשרי השנה".

בבית כנסת נוסף באזור, אשר עם הרב שלו דיברה, נאמר לה: "לא ביטלנו את התרומות כי אנחנו לא עושים גיוס כל שנה – אבל אם היינו מתכננים לעשות זאת השנה – היינו חושבים ברצינות אם להשאירו או לבטל". מאידך, בבית הכנסת "קול שלום", שבו היא חברה, מדובר במסורת בת עשרות שנים, שתבוטל השנה לראשונה. "המסר הוא שאנחנו אמנם לא אנטי ישראליים, אבל אנחנו גם לא פראיירים. ההתייחסות אלינו והשיתוף שלנו בשיח הפלורליסטי במדינת ישראל הוא כזה שמישהו צריך להתבייש כאן. להגיד שההחלטה להקפיא את המתווה היא לא בסדר".

פורד מעידה שהיא עצמה ניסתה לשנות את ההחלטה. "אמרתי לחברי ההנהלה: 'יש הרבה קולות בישראל', והם השיבו לי כי 'אם זה היה נכון, היינו שומעים אותם'", היא מספרת. למרות ניסיונותיה, בית הכנסת ביטל את גיוס התרומות, שמתקיים כאמור בימים הכי עמוסים של השנה – ראש השנה ויום כיפור. אמנם יתקיים גיוס תרומות, אך הן יינתנו רק לתנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל.

"כאב גדול שאסור לזלזל בו". חברת הכנסת עליזה לביא (צילום: יונתן זינדל – פלאש 90)

לדברי פורד, "הרב יסביר שצריך לתרום לתנועה המסורתית בישראל. הוא יסביר ש'עדיף לחזק את הגופים שמובילים את השיח הפלורליסטי בישראל מאשר לתמוך בממשלה". בית הכנסת קול שלום קטן, אך חברים בו אנשים רבי השפעה כגון המדינאי היהודי הבכיר דניס רוס והעיתונאי המוכר תומס פרידמן, בעל טור בניו יורק טיימס. גורמים בתנועה הקונסרבטיבית מספרים על בתי כנסת נוספים שהחליטו אף הם להחליף את מאמצי גיוס הכספים הכלליים שלהם לטובת ישראל בקמפיין לטובת התנועה המסורתית בישראל בלבד.

"הצטרפנו לשרשרת של בתי כנסת ברחבי ארה"ב שהחליטו השנה גם הם שלא לתרום למטרות בישראל שתרמו להן בעבר", טוענת פורד. "כולנו אומרים 'תמיד נותנים לכם תמיכה, תמיד מאחוריכם, אבל אתם חייבים להתייחס אלינו. אתם לא יכולים לדרוך עלינו ושהכסף ימשיך להגיע אליכם מידי שנה". פורד עצמה, כאמור, מגייסת תרומות לעמותות ישראליות, אך לא נתקלה בירידה בתרומות. "אני מגייסית כספים לעמותות ספציפיות, המקדמות רעיונות של דמוקרטיה ושוויון, שזה מאוד מדבר לקהל האמריקאי היהודי", היא אומרת.

בשל התנגדותה להחלטת הקהילה פנתה פורד לחברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד). לביא, אשר נאמה לפני הקהילות היהודיות באזור וושינגטון די-סי לפני כשנה, אומרת: "אני מאוד כואבת לשמוע את הנסיגה לאחור, הן בישראל והן בארה"ב. זה מבטא כאב גדול, תחושת נבגדות. זה לא העניין הכלכלי, אלא התחושה של הבטחה שהופרה. זה מלמד על הכאב הגדול שלהם, שאסור לזלזל בו. למרות כל המחלוקות, הרבה מאוד פעמים בישראל לא מספיק ערים ומבינים כמה משמעותי להיות שייכים לקהילה יהודית, בלי קשר להגדרה שלה. זו קהילה שהיא משמעותית במקום של עצירת ההתבוללות". לביא מוסיפה: "אני מקווה שנצליח השנה לגרום לכך שמגמה זו תיעצר. שכולם ירגישו שייכים".

"לא רוצים סיבה נוספת להרחיק אנשים מישראל". הרב ריק ג'ייקובס (צילום: דודי וקנין)

"היו לי הרבה שיחות עם רבנים ומנהיגי קהילות בימים האחרונים על גיוס כספים לישראל בימין הנוראיים", מגיב לדברים נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב, הרב ריק ג'ייקובס, "הקהילות עצמאיות ויכולות להחליט לבד. רוב הרבנים שלנו רוצים להתקרב לישראל, להתעלם ממה שממשלת ישראל עשתה, אבל זה לא פשוט. כעת הגיע הרגע לחזק את התנועה שלנו ואת הערכים שלנו בישראל. אמרנו לקהילות להיות מעורבות בפדרציות, גם אם הם מאוכזבים מההחלטה של ממשלת ישראל".

לדברי הרב ג'ייקובס, "יש הרבה מאוד אנשים שלא יודעים הרבה על ישראל, ואנחנו לא רוצים סיבה נוספת להרחיק אותם ממנה. נפגשנו לאחרונה עם חברי כנסת ישראלים וגילינו שהם לא מודעים לכוח של החיים היהודיים בארה"ב. הנרטיב בישראל הוא שהקונסרבטיבים והרפורמים בארה"ב התבוללו כולם".

לפניית 360 השיבו בתנועה הקונסרבטיבית בארה"ב כי מנכ"ל התנועה, הרב סטיב וורניק, "אינו מכיר בתי כנסת אשר חותכים את גיוסי התרומות למטרות יהודיות", ואף טענו כי ההפך הוא הנכון, וכי "חלק מהקהילות הקונסרבטיביות הוסיפו בקשה מיוחדת לגיוס תרומות לתנועה המסורתית בישראל". לדברי וורניק, "ליהודים הקונסרבטיבים, כמו שאר היהודים, יש הרגשה העמוקה של חשיבות לקהילה שלהם, בין אם מדובר בקהילה המקומית שלהם או באחיהם מעבר לים. אנחנו נמשיך לתת סיוע היכן שזה נדרש, ללא קשר לפוליטיקה".