בשנה הקרובה תנסה הקואליציה להעביר חוק חדש, שיחליף את חוק הגיוס שבוטל על ידי בג"ץ בטענה שהוא פוגע בעקרון השוויון. ואולם, גם אם לא יימצא בזריזות הראויה שביל זהב מוסכם, קשה לדמיין את שערי בתי הכלא הצבאיים מתמלאים באלפי חרדים שאינם מעוניינים להתגייס. מדובר בתסריט כמעט בלתי אפשרי מבחינה טכנית, ואפילו ערכית. גם במערכת הביטחון שואפים לגיוס נרחב מרצון וממתינים להוראות המחוקק באשר להמשך הדרך.

אם נשאל את הרמטכ"ל גדי איזנקוט האם הוא זקוק לגיוס מאסיבי של חרדים, הוא צפוי להשיב "כן" בהחלטיות. הוא יוסיף כי הדבר יקל על ניתוב מערך הכוחות הלוחמים בצה"ל, בעיקר על רקע העובדה שעד 2022 צפוי צה"ל להתמודד עם מחסור בכוח אדם בשל קיצור גיוס החובה לגברים. אם, לדוגמה, יוקם גדוד ביטחון שדה חרדי, או גדוד הגנה על מתקנים רגישים – הכוח הלוחם בצה"ל יוכל להתפנות לאימונים לקראת עימותים אפשריים ולא "לבזבז זמן" במשימות שאותן יוכלו לבצע הכוחות החדשים.

על פי נתונים רשמיים של אגף כוח אדם, שנמסרו לידי nrg-360 ומתפרסמים כאן לראשונה במלואם, כיום משרתים בצבא כ-7,000 חיילים חרדים, בהם 379 קצינים ואנשי קבע. בעוד שבשנת הקמת מסלול "נצח יהודה" (1999) התגייסו לצה"ל עשרות חיילים חרדים בלבד, ב-2016 עמד מספר המתגייסים על 2,850.

בצבא כמו בצבא, גיוס חיילים חרדים מחולק לשלושה חלקים עיקריים – צעירים (גילאי 18-21), מבוגרים (גילאי 21-28) וגיוס כללי (שירות בגדודים שאינם ייעודיים לחברה החרדית). בשנה החולפת, כמו גם בארבע השנים האחרונות, הקבוצה הגדולה ביותר של המתגייסים החרדים היא מקרב הצעירים החרדים. ב-2016 התגייסו 1,307 חרדים צעירים, 934 מבוגרים, ו-509 השתלבו בגיוס רגיל.

מסלולים מגוונים

קשה להתכחש למספרים ואל העלייה המשמעותית במספר החרדים שלובשים מדים ככל שחולפות השנים, גם אם יהיו רבים שיטענו שזה עדיין לא מספק. המסלול הייחודי הראשון לצעירים חרדים היה גדוד "נצח יהודה" בחטיבת כפיר, שבו משרתים עד היום חיילים לוחמים.

בחלוף השנים, וככל שגבר הביקוש, מסלול "נצח" הורחב וכיום הוא כולל בתוכו לא רק את השירות בגדוד הלוחם, אלא גם שירות בתפקידים "תומכי לחימה" בחיל האוויר, בחיל התקשוב ובזרוע היבשה. כמו כן, בשנים האחרונות הוקמו שתי פלוגות נוספות ללוחמים חרדים – "תומר" בחטיבת גבעתי, ו"חץ" (חרדים לצנחנים).

מלבד המסגרות הלוחמות, בצה"ל נפתחו מסלולים נוספים לצעירים חרדים. "קרן ישראל", למשל, הוא מסלול שכולל לימודים בישיבה טכנולוגית שעם סיומה ניתנת בחירה אם להתגייס לצה״ל ולשרת בתפקיד הנושק למקצוע הנלמד או להמשיך ללימודים בישיבה. לדברי גורמים צבאיים, הרוב המוחלט בוחר להתגייס לצבא. מסלול נוסף הוא "דרך חיים" שמשלב לימודים בישיבות חרדיות עם שירות צבאי.

אל מול הנתונים עולה גם תהייה על הימצאותם של צעירים בני הציונות הדתית במסלולים רבים המיועדים לחרדים. בגדוד "נצח יהודה" יש לא מעט חובשי כיפות סרוגות, ונוכחותם מורגשת גם ביחידות ייעודיות חרדיות נוספות. מקורות צבאיים רשמיים טוענים כי מי שלמד בישיבות של הציונות הדתית והתגייס למסלולים אלו, אך אינו בוגר החינוך החרדי, או לא למד בגילאי 18-14 לפחות שנתיים במוסד חרדי, אינו נספר כמתגייס חרדי.

הצעירים מתגייסים יותר

גיוס חרדים מבוגרים, בין היתר למסלול "שחר" המיועד לבני 21 ומעלה, מעורר פולמוס בקרב העוסקים בדבר. למרות הנתונים המרשימים, המעידים על עלייה מתמדת, נשמעת טענה שמדובר בהליך שאיננו שווה ערך לגיוס ישראלי "רגיל". בבסיס הטענה עומדת העובדה שמדובר בחיילים שדחו את גיוסים במשך שנים והצטרפו למערכת הצבאית, לרוב, כשהם כבר נשואים ואבות לילדים. במקרה כזה, התשלום החודשי לחייל הוא גבוה יותר (כמו כל חייל נשוי אחר).

המשכורת המקסימלית שאותה יקבלו חיילים נשואים עורפיים היא 5,300 שקל ומורכבת משכר בסיס של 800 שקל, ותוספת תשלומי משפחה שעשויה להגיע לסך מקסימלי של 4,500 שקל, בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של המשפחה. הלכה למעשה, חייל נשוי יקבל את הסכום המקסימלי בתנאי שיש לו ילד אחד או יותר, ואשתו עובדת אך לא משתכרת בסכום הגבוה מ-5,000 שקל. בקרב חיילים נשואים שמשמשים בתפקידי לוחמה (ישנם בודדים במעמד זה) יתווסף גם סיוע בשכר דירה.

בשנת 2007 הוקם מסלול השירות לחרדים מבוגרים, ועד 2015 זינק מספר המתגייסים פי שמונה וחצי. מדובר במתגייסים עד גיל 28, שמשתלבים במסלול שח"ר, מסלול כללי צה"לי או ביחידות מחוץ לצה"ל. על פי הנתונים, כרבע מהחיילים החרדים בצבא (כ-1,750) הם נשואים, שרובם המוחלט בתפקידים עורפיים.

החל מהקמת מסלול שח"ר למבוגרים חרדים, רוב המתגייסים החרדים היו מעל גיל 21. בשנת 2012 זינק מספר המתגייסים הצעירים מ-471 ל-827 ועקף את מספר החיילים החרדים המבוגרים, בשל ניסיון להקמת גדוד חרדי נוסף. מאז, עולה בהתמדה מספר החיילים הצעירים ותופס פער ממספר המתגייסים המבוגרים. הדבר מהווה בשורה בשל הביקורת שנשמעת על גיל המתגייסים החרדים.

לא עומדים ביעדים

ממשלת ישראל הציגה בעבר יעדי גיוס שצה"ל נדרש לעמוד בהם מדי שנה, ובהמשך לכך הוקמו יחידות ייעודיות, כמו למשל "מדור שילוב חרדים". למרות הגידול בכמות המתגייסים, המספרים עדיין אינם עונים על הציפיות. ב-2016 יעד הגיוס הממשלתי עמד על 3,200 איש ובפועל התגייסו 2850. ב-2015 היה היעד 2,700 מתגייסים ובפועל היו 2,475. במערכת הביטחון סבורים שהיעדים כבר אינם דבר נדרש, מאחר שגיוס החרדים הולך וצובר תאוצה, ושממילא היעדים היו גבוהים מדי ולא מציאותיים.

מלבד הרצון להגדיל את מאגר כוח האדם בצה"ל, שילוב החרדים בצבא הוא גם שאיפה לאומית ואסטרטגית. "חרדי שהגיע לשרת בצבא והשתכר במשכורת חודשית, כבר לא יוכל לחזור ולהסתמך על קצבאות", טוען גורם צבאי באגף כוח אדם בצה"ל. "אנשים רוצים לחיות בכבוד".

חיילי הנח"ל החרדי בשטח (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

על פי הסדרי השירות המיוחדים לחיילים החרדים, הם רשאים לקבל זמן במהלך היום ללימוד תורה בבית המדרש בבסיס, ורבים מהם מתפנים ללמוד גם לאחר שהם חוזרים הביתה מדי ערב. האוכל שניתן להם בצה"ל הוא בכשרות המהודרת ביותר שיש, והתנאים שהם מקבלים נוחים ומקלים. "הם מתגייסים ומבינים שהם יכולים להישאר חרדים גם כאן", אומר הבכיר.

בצבא מבהירים כי אלפי החרדים שיושבים בישיבות ולומדים תורה הם אינם יעד לגיוס, אלא רק הצעירים שנשרו. "יש לנו מאמץ משותף ושיח עם המנהיגות בחברה החרדית", הוסיף הבכיר, "אנחנו מקפידים מאוד שמי שלא עומד בכללים של ה'דיחוי' – יתגייס לצה"ל, כמו לדוגמה מי שלא באמת לומד בישיבה. היו צעירים שהגיעו אלינו להאריך את ה'דיחוי' בזמן שהם לובשים חולצה ועליה מוטבע לוגו של מקום העבודה שלהם, ואנחנו מבטלים את המעמד שלהם".

נושאים קשורים: