האכלת התינוק היא תהליך שמתחיל מיד עם צאתו לאויר העולם, ויש אמהות שאף זוכות להניק את התינוק לראשונה מיד לאחר הלידה, וזו כמובן חוויה קסומה ומרגשת.

מאותו רגע ממש מתחיל תהליך שבמהלכו התינוק הופך לעצמאי יותר ויותר: הוא מתנסה במזונות, מפתח העדפות ולומד לאכול לבדו. כבר מהיום הראשון התינוק משדר לנו בשפתו ובדרכו אם הוא רעב או שבע, וחשוב שאנו כגורם האחראי והמטפל נהיה קשובים מאד, ונלמד להכיר את המסרים שהתינוק מנסה להעביר אלינו.

נושא ההאכלה של התינוק על ידי ההורים או על ידי כל גורם מטפל אחר, כולל המון אחריות והקפדה על דרישות שאותן מגדירים גם משרד הבריאות וארגוני בריאות הילדים בעולם. חשוב לזכור שמערכת העיכול של התינוק עוד צעירה ומתפתחת וגם הוושט שלו ויכולות הבליעה שלו הן לא כמו של מבוגר. אז מה כדאי ומה לא כדאי לתת לתינוק שלכם לאכול? הרשימה המלאה – לפניכם.

1. עודף האכלה/האכלה בכח

יש הורים שרוצים שהתינוק "יאכל כמה שיותר" כדי שיגדל. אבל שימו לב: לא רק שזה לא עובד ככה, אלא שעודף האכלה יכול גם ליצור עומס על הקיבה של התינוק שעדיין אינה בשלה.

אז מה עושים? חשוב לשים לב לסימנים שמשדר לנו התינוק: במידה והוא אינו פותח את הפה, מסובב את הראש או שאינו מביע רצון להמשיך לאכול – יש להפסיק את ההאכלה.

חשוב לזכור שקיבת התינוק קטנה, ובמידה והוא צורך מזון מעבר לכמות שהוא מסוגל, קיים סיכוי גדול יותר שהוא יפלוט. לכן, כדאי להאכיל את התינוק ארוחות קטנות ותכופות יותר.

טעות נוספת של הורים היא שאם התינוק פולט, אז הם מבקשים "להשיב" לו את המזון שאיבד – ומיד מאכילים אותו שוב. פליטות הן תופעה נורמלית, ואם התינוק עולה היטב במשקל, אין צורך להאכילו מייד בשנית. במקום זאת, חשוב לתת תינוק לנוח, לקיבה שלו להירגע – וכשהתינוק מראה סימני רעב להאכילו שוב.

2. האכלה מהירה מדי

גם בהנקה וגם בהזנה מבקבוק, חשוב לשים לב שהתינוק לא אוכל מהר מדי, באופן שהוא אינו מצליח לעמוד בקצב של עצמו. במיוחד אצל נשים מניקות, כשיש הרבה חלב, מומלץ להטות את הגוף של האמא מעט אחורה וכך החלב יצא בקצב איטי יותר.

עצה נוספת היא לעשות עצירות מדי פעם, אם רואים שהתינוק מתקשה לבלוע את כמות החלב שיוצאת. בנוסף, תנו לו גם לגהק (להוציא גרעפס) אם אתם מרגישים שיש תחושת עומס והתינוק נע בחוסר נוחות. בהזנה מבקבוק – שימו לב שהחור בפיטמה תואם את גילו של הילד.

חשוב לזכור שמיומנויות הבליעה של התינוק מתפתחות בשלב זה, והתינוק לומד אט אט איך לא לשאוף אוכל לריאות.

3. התנסות במוצקים לפני גיל ארבעה חודשים

לא במקרה מגביל משרד הבריאות את ההתנסות במזונות מוצקים לגיל זה. זאת, בשל מגוון רחב של סיבות, כגון הרפלקס של הוצאת הלשון שנעלם, יכולת החזקת הראש והגב שמתחזקים, פיתוח מיומנויות בליעה וכמובן מערכת העיכול שעדיין בשלבי התפתחות.

כאשר התינוק מראה נכונות, אך לא לפני גיל ארבעה חודשים, מומלץ להתחיל בשילוב הדרגתי של מזונות מוצקים, תוך המשך הנקה או הזנה מתמ"ל. חשוב מאד להקפיד על חשיפה הדרגתית למזונות משלימים בשלב זה, כלומר 2-3 כפיות.

בגיל שישה חודשים ניתן להעלות את הכמות בהדרגה לשתי ארוחות ביום. חשוב לזכור שלפני גיל ארבעה חודשים גופו של התינוק עדיין לא בשל לחשיפה למזונות משלימים, והאכלה של מזון מוצק בשלב כה מוקדם יכביד מאד על הקיבה. בנוסף, יש להימנע מלהאכיל בכפית רגילה – ולהשתמש בכפית מסיליקון או אפילו להאכיל עם האצבע.

4. טמפרטורות המזון

בעת הזנה מבקבוק, טפטפו מעט על גב כף היד כדי להרגיש שהאוכל לא חם מדי. גם לגבי מזון מוצק שחומם, בידקו את הטמפרטורה לפני התחלת ההזנה.

5. מזון חדש

כדאי להקדיש לכל מזון חדש ארבעה ימים עד שבוע לצורך התרגלות. בשלב הראשון יש להימנע מעירבוב של שני מזונות יחד, וזאת על מנת שבמקרה של אלרגיה יהיה קל לאתר את מקורה. בנוסף, מומלץ להתחיל את הטעימות בשעות היום, כדי שאם תתפתח אלרגיה – זה לא יקרה בלילה.

6. תנוחת האכלה

גם בהנקה וגם בהזנה מבקבוק חשוב שהתינוק לא יהיה במצב של שכיבה מלאה, אלא בהגבהה. עם תחילת הזנה במוצקים, החל משלב הטעימות, ניתן להניח את התינוק בטרמפולינה בהגבהה, וכשהתינוק יושב – לעבור לכיסא כמובן. חשוב לחגור את התינוק גם בטרמפולינה וגם בכיסא.

7. שתייה

עם מעבר למזון מוצק כארוחה שלמה, יש להתחיל לתת לתינוק גם מים בסוף כל ארוחה. חשוב להקפיד לא להגזים בכמויות או לא לתת מים לפני ארוחה, כדי שהם לא יבואו על חשבון מזון מוצק/הנקה/הזנה מבקבוק.

8. מאכלים מסוכנים

יש להימנע ממתן מאכלים העלולים לגרום לחנק בילדים מתחת לגיל חמש שנים – כגון פירות וירקות קשים, סוכריות, פיצוחים או דגים עם עצמות.

9. חיתוך מזונות

לילדים עד גיל חמש יש לחתוך את האוכל לחלקים קטנים יותר – במיוחד ענבים ונקניקיות, שבגללם גודלם עלולים להיתקע בושט. את הענבים מומלץ לתחוך לחצי או לרבעים – תלוי בגודלם – ואת הנקניקיות לחתוך לאורך, ובכל מקרה לא לאפשר לילדים לאכלן ללא השגחת הורים.

10. חלב ודבש

על פי הנחיות משרד הבריאות, חלב פרה או חלב ממקור בעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי מותר לתת החל מגיל שנה. זאת כדי לספק לתינוק את צרכיו ולמנוע אנמיה מחוסר ברזל. שימו לב: גם דבש מותר לתת אך ורק מגיל שנה.

11. מזונות אלרגניים

בין הגילאים 17 עד 26 שבועות, ניתן להוסיף לתינוקות טעימות של מזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה – כמו ביצים, דגים, טחינה ובוטנים – אך חשוב לעשות זאת במרקם המתאים (מרוסק או טחון) לתפריט התינוק.

***

רונית דוייב היא מנהלת מדעית באבוט, יצרנית סימילאק

נושאים קשורים: