שישה משתתפי מחקר שבו תמך נאס"א, אשר נכלאו מאז ינואר בהר געש נידח בהוואי, בסביבת חיים דומה לזו שעל פני מאדים, הגיחו ביום ראשון מהבידוד שלהם. הם זללו פירות טרופיים שנקטפו זה עתה ותבשיל ביצים רך, אחרי שאכלו בבידוד בעיקר מזון יבש שהוקפא, וכן כמה ירקות שגידלו במהלך משימתם.

הצוות, שהורכב משתי נשים וארבעה גברים, הוא חלק ממחקר שמטרתו להבין טוב יותר את ההשפעות הפסיכולוגיות על אסטרונאוטים של משימה ארוכת טווח בחלל. "משמח מאוד לדעת שהידע שצברנו כאן במשימתנו ובמחקרים אחרים יתרום לבחינה עתידית של מאדים ולמשימות מחקר נוספות בחלל בכלל", אמר ביום ראשון המדען הראשי, סמואל פיילור.

המידע שהופק במשימה יסייע לנאס"א לבחור את המיזוג הנכון של האנשים לקבוצות שיאומנו להתמודד עם המתח, הבידוד והסכנה של מסע בן שנתיים או שלוש למאדים. סוכנות החלל האמריקנית מקווה לשלוח אנשים לכוכב האדום עד שנת 2030.

אנשי המחקר בודדו במשך שמונה חודשים על מישור רחב ידיים מתחת לפסגתו של מאונה־לואה, הר הגעש הפעיל הגדול בעולם. לאחר שסיימו את תקופת המחקר, הם נהנו מסעודה של אננס, מנגו ופפאיה.

בזמן הבידוד לבשו אנשי הצוות חליפות חלל ונסעו בצוותים כשיצאו מכיפת המחקר הקטנה ששימשה להם בית. הם אכלו בעיקר מזון מיובש או מקופסאות שימורים במסעם המדומיין למאדים.

במהלך שמונה חודשי הבידוד גידל הביולוג של הצוות, ג'ושוע ארליך, ירקות טריים. "גזרים, פלפלים, כרוב סיני, חרדל ירוק, צנוניות, עגבניות, תפוחי אדמה, כמויות אדירות של פטרוזיליה ואורגנו. זה היה מדהים, אפילו הטעם הטרי והמתוק של הבית היה ממש טוב", סיפר ארליך.

כל הקשר שלהם עם העולם החיצוני נעשה בפער של עשרים דקות בין השידור לקליטה – הזמן שנדרש לאותות להגיע ממאדים לכדור הארץ. אנשי הצוות הופקדו על עריכת מחקרים גיאולוגיים, מיפוי ושימור הסביבה בת־הקיימא שלהם, כאילו ממש התגוררו על פני מאדים.

מומחית טכנולוגיית המידע של הצוות, לאורה לארק, סבורה שמשימה מאוישת למאדים היא מטרה הגיונית מבחינתה של נאס"א. המיזם הוא החמישי בסדרת שישה מחקרים שמימנה נאס"א במתקן של אוניברסיטת הוואי הקרוי "הדמיית חקר החלל בהוואי", ובראשי תיבות באנגלית HI־SEAS. נאס"א השקיעה כמעט 2.5 מיליון דולר במחקר במתקן.

"בהחלט יש משתנים אנושיים שעוד צריך לפתור, אבל זה חלק ממה שהמתקן הוקם למענו", אמרה לארק בהודעת וידאו שהוקלטה מתוך הכיפה, "אבל אני סבורה שהתגברות על המכשולים הללו היא רק עניין של מאמץ. אנחנו בהחלט מסוגלים לכך".

צילום של קרקע מאדים (AFP)

אנשי הצוות השתתפו במשחקים שנועדו למדוד את התאמתם ואת רמת המתח שלהם, והם גם ניהלו יומנים על תחושותיהם האישיות. כדי לאמוד את מצב הרוח שלהם הם גם לבשו חיישנים שעוצבו במיוחד לשם כך, שמדדו את עוצמת הקול שלהם ואת הקרבה שלהם במרחב המגורים, שגודלו 111 מטרים רבועים.

החוקר המוביל את המיזם, פרופ' קים בינסטד מאוניברסיטת הוואי, סיפר כי אותם מכשירים יכולים היו לחוש אם האנשים נמנעים זה מזה, או אם הם נקלעו לוויכוח "פנים אל פנים". "למדנו למשל שוויכוח צפוי לקרות אפילו בצוותים הטובים ביותר", סיפר בינסטד, "לכן חשוב מאוד שיהיה צוות שיכול להפגין חוסן נפשי, לראות מעבר לסכסוך ולחזור לעמוד על רגליו, הן כקבוצה הן כיחידים".

המחקר בחן גם דרכים לסייע לאנשי הצוות להתמודד עם מתח. כשהם חשו שהוכרעו מרמות הלחץ, יכולים היו משתתפי הניסוי להשתמש במכשירי מציאות מדומה כדי לנסוע בדמיונם לחוף טרופי או לנופים מוכרים אחרים.

בעולם קיימים מיזמי דימוי אחרים של מאדים, אבל החוקרים מהוואי אמרו כי האחד היתרונות של התוכנית שלהם היא הנוף המחוספס, הדומה למאדים, שקיים במישור המסולע והאדמדם מתחת לפסגת מאונה־לואה.

מעונם הקטן של אנשי הצוות, שכוסה בוויניל, הוא כגודלו של בית קטן ובו שני חדרי שינה. יש בו חדר מגורים לכל אחד מאנשי הצוות, וכן מטבח, מעבדה ושירותים. אנשי הצוות חלקו מקלחת אחת, וכן שני בתי שימוש על בסיס קומפוסט.

נושאים קשורים: