ברוכים אולי מוכר לכם תפקידי אורח בסדרות כמו "רמזור", "ניו יורק", "צחוק מעבודה", "קומדיבאר", לצעירים מבינכם מסדרות ילדים כמו "אלישע" ו"גן חיות", וכמובן מסרטוני הפייסבוק שלו, שגם שודרו בתוכנית 'הצינור' בערוץ 10. כשבני ברוכים היה ילד בן תשע, הוא כבר שיחק בתיאטרון הבימה בהצגה "המלך מתיא הראשון", ובהצגות ילדים נוספות. כשהיה בן 15 לוהק כשחקן קולנוע ושיחק בשבעה סרטים הוליוודיים, מרביתם צולמו בישראל ובהם "החיה", "לא בלי בתי", "רמבו 3" ואחרים. אבל כל זה לא מעיד כלל על הדרך שלו למרכז הבמה.

כשבגר ברוכים הוא גילה את עולם הסטנדאפ ונכבש. אבל, וזה לא צחוק, קשה להתפרנס מהומור, ולכן, במשך שנים רבות, במשך היום עבד כאינסטלטור. סתם את האף ופתח סתימות, ובערבים עלה על במות הסטנדאפ והצחיק אנשים. כמובן שחייו המקצועיים והחריץ החשוף המפורסם של אחורי האינסטלטור הגיעו גם הם לבמות.
את ראשית הקריירה שלו כמצחיקן הוא חייב, לדבריו, למראה החיצוני שלו. עוד בנעוריו כשפגש בחורה יפה מיד ראה בעיניה ש'יופי אינו הצד החזק שלו'. עד מהרה הבין שאם רוצה להכיר בחורות, הוא חייב לפתח את חוש ההומור. "הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, 'בני, אם אתה רוצה לראות ציצי', ואני רציתי! 'אז תצחיק'. וזה עבד. פתאום הייתה לי חברה".

את הסיפורים המבדחים על המראה החיצוני שלו הוא מביא גם אל הבמה, והקהל צוחק. "הייתי כל כך מכוער שאמא הייתה מוציאה אותי מהגן בשריקה". או 'כשהלכתי עם אמא לסופר בכיתי 'אמא תקני לי במבה' ובכל פעם היא הייתה נוזפת בי: 'כמה פעמים ביקשתי ממך לא לקרוא לי אמא ליד אנשים'". גם כנער, כשלוהק לסרטים האמריקנים, אף פעם לא לוהק לתפקידים של חתיך סטייל בראד פיט. "אני ממוצא פרסי. איזה תפקיד כבר יכולתי לקבל? של ערבי כמובן".

צחוק צחוק, אבל הייתה לבני ילדות קשה. הוריו התגרשו כשהיה בן 15 והוא גדל בבית אמו בקרית שלום שבדרום תל אביב. אמו הייתה מנקה בתים ואביו עבד כנהג מונית. העבודה היחידה שבה התמיד ברוכים הייתה כאינסטלטור, לצד אחיו. אבל עם כל הקושי, כאמור, חיידק ההומור לא הרפה, והוא התגלגל לבמת "הדומינו גרוס" שם התקיים מרתון סטנדאפ. "ראיתי כי טוב והתאהבתי", הוא משחזר.

רנסנסטנדאפ

לאחרונה ברוכים חווה תקופה ממש טובה. את הפריצה הוא חב לא מעט לחברו הטוב אלי אליהו, כוכב רשת שדירבן אותו להכין סרטונים קצרים לעמוד הפייסבוק שלו. הסרטונים שזוכים לצפיות ושיתופים רבים, עוסקים בנושאים יומיומיים מגוונים, כמו קבוצות הוואטסאפ של גן הילדים. כל סרטון מסתיים במלים "עוף, עוף, עוף מכאן".

"לפני ארבעה חודשים הייתי בניו יורק ונדהמתי כשישראלים אמריקנים זיהו אותי. זו מחמאה גדולה עבורי. גם חרדים מזהים אותי ואני מתרגש. זה הניצחון הקטן שלי על עולם הטלוויזיה, מאד קשה לחדור אליו", הוא אומר.
אבל גם זו נחלת העבר. לאחרונה הצטלם ברוכים לתכניתה של עדי אשכנזי "מה זה השטויות האלה", בפרק על זוגיות. אשכנזי היייתה מרוצה והיא הזמינה אותו להשתתף בעוד ארבע תכניות.

ביום ראשון, ה-17.9, רגע לפני ראש השנה, יחבור ברוכים לאמן החושים, המנטליסט ניר חיימוביץ', לסיור ברחובות תל אביב, שם הם יעצרו עוברים ושבים וידהימו אותם בתרגילים עוצרי נשימה, תוך אינטראקציה אתכם הצופים. כל הטוב הזה ישודר באותו יום ב-16:00 בשידור חי בהנחייתו של ברוכים בדף הפייסבוק של nrg/360.
"הכרתי את ניר חיימוביץ' כשהזמנתי אותו להופיע באירוע משפחתי, שם הוא ניחש שמות של בני משפחה שאפילו הם כבר לא זכרו. אפילו הגיס שלי שאינו נוטה להאמין, נשבה בקסם", הוא אומר. "ניר מדהים. לפעמים הוא קצת מפחיד אותי ביכולות שלו. אבל יש בינינו אינטראקציה מצוינת".

( )

אורגזמה ארוכת טווח

בני ברוכים מתגורר בכפר סבא עם אשתו חגית ושני ילדיהם נעם בת 10 ואיתמר בן 7 שנולדו לזוג לאחר טיפולי פוריות ממושכים. "גם את אני הסיפור הזה לבמה וצוחק על התהליך שעברנו", הוא אומר, "אבל אלה היו זמנים לא קלים. בבוקר בבית חולים עם אשתי, לאחר שהתבשרנו שההיריון לא החזיק והיא עברה הפלה, ובערב אני צריך לעלות על הבמה ולהצחיק את הקהל, שלא אמור לדעת מה עובר עליך ואיך אתה מרגיש. ההומור עוזר להתמודד, הוא משחרר. לאחרונה קבענו שוב תור לרופא שלה בניו יורק. אשתי רצתה עוד ילד ולבסוף התחרטה. אני שמח שהחלטנו לרדת מזה. היה לי קשה להתמודד עם המחשבה ששוב נעבור את תהליך ההפריה. עד שנולדו שני הילדים היה לי מאד קשה מבחינה רגשית. כאבל כמו תמיד, לקחתי את החיים ועשיתי מהם ללימונדה".

הקהל מתחבר לחומרים המציאותיים והלא פשוטים שאתה מביא לבמה?

"בטח, במיוחד כשאני מדבר על זוגיות. על החיים שלי עם אשתי חגית זה בום. חומרים שמעלים את ההופעה בכמה רמות. לדוגמה, אני מספר ש'אשתי היא עשר במיטה. בעשר בערב אין עם מי לדבר לילה טוב היא כבר ישנה'. או 'לאחר שנות נישואים ארוכות כשסוף סוף יש סקס, אשתך משפיטה אותך: 'קודם תכבה את האור, כבה את המזגן, תוציא את הכלב לטיול'… אבל אין לנו כלב'".

מה בנוגע לגסויות בהופעות?

"אני לא משתמש באות השביעית בהופעות שלי. למעט פה ושם רמיזות קטנות ולא וולגריות במיוחד, אני נמנע. גם הקהל, שהוא מעורב ברובו, לא רוצה לשמוע מלים גסות. אני גם לא אוהב לרדת על הקהל. אנשים קנו בכסף כרטיס להופעה שלי אז שאני ארד עליהם ואעליב אותם? לא מתאים לי. אני אוהב לדבר עם הקהל".

"אנשים קנו בכסף כרטיס להופעה שלי אז שאני ארד עליהם ואעליב אותם? לא מתאים לי. אני אוהב לדבר עם הקהל". בני ברוכים (צילום: נופר חן (ארן חן צלמים))

לאשתך לא אכפת לקחת חלק בהופעה?

"אשתי מפרגנת ותומכת בי. היא שמחה בשמחתי".

מי כותב את החומרים?

"ניסיתי לעבוד עם כותבים אבל זה לא התרומם כפי שקיוויתי ורציתי. אני פריק קונטרול ולכן לרוב אני כותב לעצמי את החומרים.

"סטנדאפ זו אורגזמה ארוכת טווח. אותה אני מרגיש זמן רב אחרי ההופעה ועד להופעה הבאה. אבל אין הופעה אחת שדומה לשנייה. הופעה בפני עובדי רשת שופרסל שונה מזו שאני מעלה בפני אנשי היי-טק. כל הופעה היא אודישן מחודש. כי לא משנה כמה אתה מפורסם וטוב, בסופו של דבר כשאתה על הבמה אתה צריך לפרוע את הצ'ק. למרות כל השנים האלה, לקראת כל הופעה יש לי פרפרים בבטן. אני די בטוח שכשיפסקו הפרפרים אני אפסיק להופיע".

מה הכי מצחיק אותך?

"אולי במקום השאלה הבנאלית הזאת, תשאלי אותי מה מרגש אותי?".

בני, מה מרגש אותך?

"מטבעי אני אדם צנוע. אבל בשנים האחרונות ולאחר עבודה קשה, אני מסוגל להגיד את צמד המלים 'אני הצלחתי'. אני מצחיק אנשים וזה נהדר, אבל הידיעה שהצלחתי מרגשת אותי עד דמעות".

נושאים קשורים: