קביעת בית המשפט העליון מהערב (ד') כי כל בעל עסק יוכל להציג תעודה שבה יפרט את רמת הכשרות שבה הוא מחזיק, ללא המילה 'כשרות', מעוררת תגובות רבות בקרב העולם הדתי. ברבנות הביעו הערב חוסר שביעות רצון מההחלטה, והודיעו כי הם יאיצו את העבודה על מתווה הכשרות החדש שאמור לטעמם להסדיר את המערכת.

בהחלטה תקדימית קבעו שופטי העליון כי אף שבית אוכל אינו יכול לומר שהוא "כשר" כשאין לו תעודה רשמית – הוא יוכל להכריז כי הוא שומר על אמות מידה של כשרות ועל הפיקוח עליהן. השופטים הסבירו כי לפי חוק אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת כשרות להציג כל "מצג כשרותי", כדבריהם, אך מותר לו "להציג מצג אמת" בדבר אמות המידה של הכשרות שלו – אם רק יבהיר שאין בידו תעודת כשרות.

תעודות כשרות (צילום: מירי צחי)

קביעת השופטים טרפה למעשה את הקלפים בכל תחום השגחת הכשרות. בהחלטה קודמת נקבע כי אסור יהיה להציג תעודת כשרות, וכעת, לאחר ההחלטה, יוכלו בפועל גופים שונים להציג תעודה שכזאת. בחודשים הבאים ייתכן מאוד כי גופים שונים יכריזו כי הם מתכוונים להיכנס לתחום.

בריאיון לאפליקציית החדשות 360 אומר הערב יו"ר ארגון 'צהר', הרב דוד סתיו, כי ההחלטה האיצה גם את התהליך של הארגון להקמת מערך כשרות משלהם. ארגון 'צהר', שהכריז על הכוונה להיכנס לתחום לפני מספר חודשים, עסק בנושא אך טרם הגיע להחלטה אופרטיבית. כעת, לאחר הכרעת השופטים, ייתכן כי מערכת כשרות שכזו תוקם כבר בחודשים הקרובים.

"אין ספק שמצב הכשרות בכי רע והרפורמות של הרבנות הן מעט מדי, מאוחר מדי ולא פותרות שום בעיה", הוא אומר. "לצערי ההחלטה הייתה כמעט מתבקשת בשל המציאות הקשה בעולם הכשרות. לבג"ץ לא הייתה ברירה אלא לקבל את ההחלטה הזו".

הרב דוד סתיו (צילום: יונתן שאול)

לדברי הרב סתיו, ההחלטה, שמאפשרת למעשה הצגת תעודת כשרות שאינה מטעם הרבנות, פוגעת בציבור שמעוניין לשמור על כשרות, זאת בשל חשש משרלטנים למיניהם שיצהירו על כשרות פיקטיבית. "אין ספק שכעת עוד ועוד גופים יעסקו בכשרות. באופן שבו ההחלטה מנוסחת היום, היא עלולה להזיק מאוד לעולם הכשרות. בג"ץ קובע שאפשר לכתוב מה שרוצים על התעודה, וברור שאנשים שלא ראויים לכך עלולים להציג מצגי שווא בחנויות, משהו שדומה מאוד לכשר, אך שאינו כך בפועל. יש בכך פתח לדברים לא טובים".

הפתרון, הוא מבהיר, הינו הפרטה מידית של המערכת והכנסה מוסדרת של גופים, תחת הרבנות כרגולטור שמפקחת על הנושא. "אני מוכן לשבת יחד עם הרבנות ולהחליט איך מחזקים את עולם הכשרות ולא את הפוליטיקאים והאנשים שירוויחו כתוצאה מההחלטה. יש לפתוח את השוק ולהפוך את הרבנות לרגולטור, כאמצעי אחרון לפני פריצת כל הגבולות. אם מטרתנו היא להעמיק את עולם הכשרות ללא חילול השם שקיים היום חייבים לעשות דיון עומק אמיתי בנושא".

תעודת כשרות של הרבנות במסעדה (צילום: אופיר דוד)

"אם לא תהיה הפרטה לא תהיה כשרות", הוא מזהיר. "שיערנו שזה יקרה. הזהרנו שלבית המשפט העליון יימאס וזה מה שקרה", הוא מוסיף. לדבריו, בשל ההחלטה הואצו הכוונות של צהר להקים מערך כשרות, זאת מתוך רצון לחזק את המערכת ולא כדי לפגוע בעולם הכשרות. "היינו שמחים מאוד לדבר עם הרבנות אבל כנראה שהם לא רוצים לדבר איתנו. זו זכותם, ואני מקווה שבשבועות הקרובים נגיע להחלטה".

הרב סתיו מסרב לומר האם אכן צהר תיכנס לשוק הכשרות אך מבהיר: "אנחנו לא שוללים הקמת מערכת כשרות שכזו, אבל עדיין יש מרחק בין התכנון ליישום. אנחנו בודקים את הנושא מבחינה כלכלית, משפטית וציבורית. אנחנו עדיין לא שם, אבל המהלך הואץ מאוד היום".

נושאים קשורים: