זיכרון ילדות תרבותי: כשהייתי נער למדתי בישיבת כפר־הרא"ה, ושיחות הנפש של הרב נריה ז"ל בלילות שבת היו נר לרגליי. באותה עת, בתנועת הנוער בני עקיבא בירושלים, מוניתי לראש ועדת הקישוט בסניף ובאחד הימים העלינו בבימויו של אריה ברמץ את ההצגה "זעקי ארץ אהובה". אני ציירתי את התפאורה ואף היה לי תפקיד במחזה.

ספר ששבת לקרוא בפעם השנייה: אני מאוגרי הספרים ויש לי אוסף גדול במיוחד, כך שאיני מוצא זמן לקרוא ספר פעמיים. לאחרונה קראתי את ספרו של יהורם גאון, ידידי ורעי עוד משירותנו בנח"ל. ספרים שטעמם אינו מש מפי הם ספריו של הסופר היהודי־אמריקני הרמן ווק, שהיה חבר ותיק של אבי ז"ל. כתיבתו המיוחדת בכל ספריו הותירה אצלי רושם רב.

יוצר אהוב במיוחד: השחקן והאמן חיים טופול. איש חם ומדהים שעד היום תורם בכל מאודו לילדי ישראל. אדם נוסף שאני אוהב להיות במחיצתו הוא השחקן מוטי גלעדי. יוצר חרוץ, חקיין אדיר ושופע הומור, עם הרבה חוכמה וידע.

עם מי היית יושב לכוס קפה? הייתי משתוקק לארח בשולחן אחד את דוד בן־גוריון ואת מנחם בגין. הייתי מציב שולחן נוסף לסופר אלי ויזל ולוודי אלן המבריק והשנון, והייתי מקיים איתם תלת־שיח לוהט ובלתי נשכח.

האיור הראשון שלך: הציור הראשון הזכור לי הוא זה שהכנתי למדורי "הציור השבועי לילד" שבימים אלה חוגג 55 שנה (המדור הוותיק ביותר בארץ), והנעלם הראשון היה "היכן הפרפר". קדמו לו עשרות רבות של ציורים וקריקטורות שצוירו במהלך עבודתי בעיתון ולפניה.

מה אתה אוהב לשיר? אני מאזין בעיקר לשירי ארץ ישראל. עדנה גורן, איתמר כהן, יהורם גאון, נעמי שמר, רן אלירן ועוד רבים וטובים.

עם מה אתה נרדם? עם ספר טוב. קורא, נהנה ונרדם.