בשנים האחרונות סוער בעולם הוויכוח סביב היחס למטבעות הווירטואליים הלא מדינתיים כמו הביטקוין. לאחרונה אף קרא אוליגרך רוסי בכיר המקורב לפוטין למדינות אסיה להכיר במטבע במסגרת המאבק בהגמוניה האמריקנית בעולם. כעת נראה כי גם בישראל, שסירבה עד כה להכיר בביטקוין, מבינים שאי אפשר עוד להעלם מההתפתחויות.

הרשות לניירות ערך הודיעה היום (ד') רשמית כי "יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הקים ועדה לבחינת אסדרה (רגולציה) של הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור (ICOs – Initial Coin Offering)". בהודעה נכתב עוד כי "הוועדה תבחן את תחולת דיני ניירות ערך על הצעות והנפקות של מטבעות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר (shared ledger) והמסחר בהם".

טכנולוגיות רישום מבוזר, ובראשן בלוקצ'יין, הן תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים או אחרים בצורה מבוזרת, כלומר שאין בה ריכוז סמכויות בדרג עליון אחד אלא בכמה דרגים נמוכים. מיזמי רישום מבוזר מתבססים לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מאגר מידע מקוון של עסקאות הכולל נתונים מוצפנים.

יכולת זו של אימות עסקאות ללא צורך בגורם ניהול מרכזי מאפשרת ניהול פשוט וקל יחסית של עסקאות בין עסקים וצרכנים. השימוש בטכנולוגיה רלוונטי במיוחד לתחום הפיננסים ובייחוד להעברות כספים, לצד תחומים נוספים כגון חוזים חכמים, אחסון מבוזר של מידע ועוד.

הבסיס למיזמי הרישום המבוזר הוא טוקן (Token) – מעין מטבע דיגיטלי שבו נעשות עסקאות, מועברים נתונים, מוגדרות ומועברות זכויות. חלק מהמיזמים בחרו בשיטה של הנפקת הטוקן כאמצעי מימון חלופי.

שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך (צילום: אריק סולטן)

עסקאות מבוססות רישום מבוזר צוברות תאוצה בעת האחרונה והופכות לאמצעי מימון מקובל ונפוץ בעולם. על פי ההערכות, במחצית הראשונה של 2017 גויסו בדרך זו למעלה ממיליארד דולר והיקף הגיוסים צפוי להתגבר בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הבלוקצ'יין ופועלות בה מספר לא מבוטל של חברות, שחלקן ביצעו הנפקות מטבע בחודשים האחרונים וזכו לביקוש מצד משקיעים.

התעשייה המבוססת על טכנולוגיית רישום מבוזר ((DLP הינה תעשייה חדשנית עם פוטנציאל לשנות וליעל את העולם הפיננסי שאנו מכירים, בארץ ובעולם. מאפייניה הייחודים של ישראל ומעמדה העולמי בתעשייה זו יכולים להביא לכך שלתעשייה זו תהיה תרומה משמעותית לצמיחת המשק הישראלי.

הנפקה לציבור של מטבע דיגיטלי מאפשרת למיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס כספים בזמן קצר יחסית תוך צמצום ההסתמכות על הגורמים המממנים המסורתיים כמו קרנות הון-סיכון. יתרון נוסף של ההנפקות הוא האפשרות של משקיעים להשתתף בפיתוח המוצר או השירות ולתרום להצלחתם על ידי השתתפות בכתיבת הקוד הטכני או שימוש פעיל בפלטפורמה עצמה באמצעות המטבעות.

מנגד, בחלק מההנפקות התגלו מקרים של תרמיות ומניפולציות במסחר שפגעו במשקיעים תמימים שהתפתו להשקיע בהן, ואף התגלו פרצות אבטחה שהובילו לאובדן כספי משקיעים ויזמים כאחד. כמו כן, יש הסבורים כי תחום הנפקות המטבע מצוי בשלבי בועה פיננסית וכי השתתפות בהם היא פעולה ספקולטיבית נטולת היגיון כלכלי, וכי חלק מעסקאות אלו הן דרך לעקוף את האסדרה הקיימת על גיוס הון מהציבור.

מכיוון שנכון להיום הנפקות אלה אינן מוסדרות באופן כלשהו, המשקיעים המשתתפים בהן חשופים לסיכונים שונים הנובעים מהעדר גילוי מספיק, בדומה לכל השקעה במיזמים בלתי מפוקחים, וייתכן שאף מעבר לכך. כמו כן, מבחינת החברות המבצעות הנפקות מטבע מתעוררות שאלות לגבי תחולת דיני ניירות ערך.

נושאים קשורים: