אלה ימים שמגדירים מחדש את קריירת המשחק של וויין רוני. המעבר לקבוצת נעוריו אברטון מתברר בפתיחת העונה כצעד מבריק מצידו של השחקן, שהיה בדעיכה מתמדת בשנותיו האחרונות במנצ'סטר יונייטד. שני השערים שכבש בליגה, בייחוד זה מול מנצ'סטר סיטי, הקפיצו אותו חזרה לתודעה והציגו צד אחר באישיותו. רוני של הימים האלה נראה מגוון מתמיד, בעל יכולות הסתגלות ומנהיגות, מדריך צעירים ומאותת שהסוף ממש לא מעבר לפינה כפי שרבים מיהרו לקבוע.

ודווקא בנקודת הזמן הזו, כשהפרשנים מהללים וגארת' סאותגייט מרים טלפון בנוגע לזימון מחודש לנבחרת, החליט רוני להודיע על פרישה מהמדים הלאומיים. "זו היתה החלטה קשה שקיבלתי לאחר התייעצות עם משפחתי והקרובים אלי", כתב השחקן בן ה‭31-‬ בהודעת הפרישה, "לייצג את אנגליה תמיד היה דבר מיוחד עבורי". מבחינת תזמון, רוני לא יכול היה לבחור זמן טוב יותר לבשר את הבשורה, שהרי כולם חולמים לפרוש בשיא, ושחקנה של אברטון עלה לאחרונה על פסגה חדשה.

אלה ימים שבהם אנשים רבים עושים הערכה מחודשת ליכולותיו ותרומתו של רוני, והודעת הפרישה מהנבחרת מבליטה את ייחודו ואת הישגיו. בקריירה מפוארת בת 13 שנים השאיר מאחוריו הנער הג'ינג'י ‭ 119‬ הופעות – יותר מכל שחקן שדה בהיסטוריה של אנגליה ושני רק לפיטר שילטון. נוסף על זה הוא כבש ‭ 53‬ שערים – ראשון ברשימת השחקנים האנגלים ומעל מפציצים כמו בובי צ'רלטון, ג'ימי גריבס ואלן שירר.

הוא היה בן ‭ 17‬ ו-‭111‬ ימים כשערך בכורה מול אוסטרליה במשחק ידידותי. שנה אחר כך, ביורו ‭ ,2004‬ פרץ לתודעה עם טורניר נהדר שבו כבש ארבעה שערים. עד היום תוהים האנגלים מה היה קורה אילו לא היה נפצע בשלב מוקדם ברבע הגמר מול פורטוגל. בעקבות ההופעה המרשימה ביוון, הציפיות מילד הפלא בן ה-‭18‬ היו עצומות – ארסן ונגר דיבר על "ג'ורג' בסט הבא", ליניקר הכריז על שחקן שיגיע לרמות של זינדין זידאן, והאוהדים הדביקו את הכינוי "פלה הלבן". במרוצת השנים אפשר לומר היום שרוני עמד בהן, למרות הכל.

כמו חבריו לדור האחרון, גם הילד מליברפול לא הוביל את אנגליה להישגים בטורניר גדול. "זה הדבר היחיד שמפריע לי", הודה בהודעת הפרישה. לרוני שער בודד ב-‭11‬ הופעות בגביעי עולם ושני שערים באליפויות אירופה, מלבד אלו של ‭ .2004‬ סטטיסטית, כישלון אישי. לרוב כיכב במוקדמות, כמעט תמיד נכשל ברגע האמת. ב‭2006- ‬ הורחק מול פורטוגל, ל-‭2008‬ כלל לא העפיל עם הנבחרת של סטיב מקלארן, ב-‭2010‬ צולם מקלל לעיני המצלמות, ב-‭2012‬ פספס את שני המשחקים הראשונים בגלל הרחקה, ב-‭2014‬ היה שותף להדחה המוקדמת וב-‭2016‬ היה מאלו שנכנעו לאיסלנד.

ובין כישלון לכישלון הוא נמחץ על ידי התקשורת, הופך קורבן למבול של ביקורות, סופג חצים ושומע ספקות. אבל רוני, שהזכיר במכתב הפרידה את הגשמת החלום, המשיך לרדוף אחריו למרות הכל. במשך ‭ 13‬ שנים הוא שירת את הנבחרת, הנהיג, ענד את סרט הקפטן ועשה את כל מה שנדרש ממנו. המספרים והשיאים יזכרו אותו כאחד הגדולים בתולדות נבחרת אנגליה, אך מגיע לו שלא רק הם.

וויין רוני בנבחרת (צילום: EPA)
נושאים קשורים: