כנס חירום בהשתתפות מאות תושבים נערך אמש (יום ג') ביישוב הדרוזי מע'אר שבגליל התחתון, ובמהלכו הכריזו ראשי העדה על חרם דתי וחברתי שיוטל על כל מי שימכור את ביתו או את אדמתו לערבים-מוסלמים מחוץ ליישוב.

חלק מהנואמים הציגו בכינוס ממצאים שלפיהם מאות דונמים שהיו בחזקת דרוזים נמכרו דרך מתווכים למוסלמים מכפרים ומערים ערביות, ביניהן אום אל־פחם, עראבה, סכנין ועוד. אנשי הדת ומנהיגי הציבור הביעו את דאגתם מכך שהמאזן הדמוגרפי ביישוב בן 19 אלף התושבים, שלמעלה מ-60 אחוז מהם דרוזים, 20 אחוז נוצרים ו-20 אחוזים מוסלמים, יאבד את צביונו. המוחים מצביעים על התנועה האסלאמית כגורם קיצוני שמעודד רכישת אדמות ושינוי צביונו הלאומי של היישוב שמרבית תושביו משרתים בכוחות הביטחון.

עפו גאנם, תושב היישוב שהשתתף באירוע, סיפר כי מטרת הכנס הייתה להעלות את סוגיית מכירת האדמות למוסלמים מחוץ לכפר. "הדרוזים במע'אר מודאגים מאוד מכך שהמוסלמים יבואו לגור כאן", הוא אמר ל-360. "סוכם שאנשי דת דרוזים, יחד עם הוועד שאירגן את הכנס, יצאו במסע הסברה כולל חרם דתי וחברתי על כל דרוזי שימכור אדמה לערבים מחוץ ליישוב. כמו כן סיכמו להמשיך לעקוב ולהתייעץ על אופן הטיפול ומיגור הבעיה הזאת".

כנס החירום במע'אר ( )

גורמים נוספים בכפר, שהשתתפו אתמול במפגש, משוכנעים כי מאחורי רכישת האדמות עומדת התנועה האסלאמית, מכיוון שהרוכשים המוסלמים מציעים סכומי כסף גבוהים משווי הקרקעות ונהנים, כך לפי הטענות ביישוב, מסבסוד של אנשי התנועה.

"רוצים שהאדמות יישארו במגזר"

ראש המועצה המקומית, זיאד דגש, לא השתתף אתמול בכנס התושבים ובשיחה עם 360 הוא אומר כי להבנתו אין מדובר במאבק בין מוסלמים לדרוזים, אלא ברצון לשמור על האדמות בתוך המגזר. "הצעירים שלנו יקומו בעוד כמה זמן ויגלו שאין להם קרקעות לגור בהם, אם לא נחשוב על זה עכשיו ונשמור על האדמות שלנו, כי אנשים מחוץ לכפר קנו אותם", הוא אומר. "זה לא נגד המוסלמים או נגד יהודים שגם רוצים לקנות כאן קרקעות, אלא מתוך רצון לשמור על האדמות שלנו בכפר. אני לא מאמין שתהיה קריאה שלא למכור למוסלמים. התנועה האסלאמית לא נמצאת כאן כי הכפר הזה הוא דרוזי ברובו".

מערכות הכריזה ביישוב קראו אתמול לתושבים שלא להיעדר מהכינוס. הניסיון למנוע מצד מוסלמים לרכוש נכסים ואדמות במע'אר הפך לשיחת היום ובמיוחד ההחלטה על הטלת חרם משמעותי נגד מפרי ההחלטה. האימאם המוסלמי מאג'ד סלאמה, תושב מע'אר, אמר כי שמע על הקריאות לקיום המפגש, אך לא ידע מה נאמר בו. לדבריו הוא בטוח כי אין כל קריאה ספציפית למנוע מגורמים מוסלמים לרכוש בתים. "יש הרבה אנשים שמוכרים אדמות לאנשים מחוץ לכפר והם רוצים שהאדמות יישארו בידיים מקומיות. אני לא חושב שיש כאן מניע אחר", הוא הסביר.

האם אנשיו של ראאד סלאח מאחורי הרכישות? (צילום: מישל דוט קום)

לדברי סלאמה, לפני כשבועיים, לאחר הפיגוע בהר הבית שבו נהרג השוטר האיל סתאווי תושב היישוב, היו שניסו לסכסך בין התושבים המוסלמים לדרוזים, אך משפחתו של השוטר, אנשי המועצה והמשטרה פעלו להרגעת הרוחות. "המשפחה שלו אמרה שהיא לא מאשימה אף אחד אלא את מי שרצח אותו, וכולנו בכפר משפחה אחת", אומר סלאמה. "היה מישהו מחוץ למשפחה שלהם שחימם את האווירה וזרק רימון על המסגד, וכנראה אחר ירה ליד מסגד בשכונה סמוכה. יש משטרה ויש מועצה שעושים את שלהם".

גורמים נוספים בכפר טוענים כי נעשים ניסיונות להמריד את בני העדה הדרוזית נגד שירות בצה"ל ובכוחות הביטחון. בנוסף הם טוענים כי גורמים קיצוניים מנצלים אירועים כדי לקרוא למרד נגד המדינה. לדברי אחד התושבים, בזמן שהתקיימה הפגנה במע'אר נגד הריסת בתים בחודש ינואר האחרון הגיעו ליישוב חברי כנסת מהרשימה המשותפת וניצלו את ההפגנה כדי להסית את הצעירים הדרוזים נגד המדינה. אחרי הפיגוע בהר הבית ורצח שני השוטרים הדרוזים יצאה ההנהגה הדרוזית נגד הרשימה המשותפת והניסיונות להביא לפגיעה במרקם היחסים והשותפות ההדוקה בין בני המיעוט הדרוזי למדינה.