סיור באזור נחל אשלים שבנגב, יומיים לאחר שמאה אלף קוב של חומצה נשפכו אליו, ממחיש את הקלות שבה הטבע המועט והנדיר שנותר ברשותנו חשוף לנזקי בני האדם העלולים להמיט חורבן על נכסי טבע. האדמה הכהה ספוגה בחומצה, וטבועות בה עקבות של בעל חיים, כנראה שועל. סלע שעמד איתן לפני האירוע מתפורר, ופגרי בעלי חיים מונחים באזור. ההערכות הן שגם חלק גדול מהצמחייה שלא נפגעה בגל הזיהום הישיר תמות בהמשך, מה שיפגע בכל המערכת האקולוגית באזור. ברשות הטבע והגנים מעריכים כי הנחל ייסגר לפחות למשך שנה, וכי ייקח עשרות שנים לשקם את הסביבה שנפגעה. עלות השיקום מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, וזוהי הערכה ראשונית בלבד.

זיהום בנחל אשלים. אריה רוזנברג, רשות טבע והגנים

האירוע התרחש ביום שישי האחרון, לאחר שקרס הקיר המזרחי באחת מבריכות הגבס במפעל 'רותם אמפרט נגב' שבבעלות חברת כימיקלים לישראל (כי"ל). מיליוני ליטרים של חומר חומצי מסוכן מאוד פרצו מהבריכה בזרם אדיר במורד הנחל לאורך יותר מעשרים קילומטר, עד למאגר אשלים. האסון האקולוגי הוא אכן חמור, אבל הוא היה יכול להיות חמור הרבה יותר,ולעלות בחיי אדם. נחל אשלים הוא נחל מרכזי מאוד בנגב שאורכו כ-22 קילומטר, ובכל שנה פוקדים אותו עשרות אלפי מטיילים. יום הדליפה היה חם במיוחד, ולכן ערוץ הנחל היה ריק ממטיילים. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו דופן הבריכה הייתה קורסת ביום שבו מאות בני אדם מטיילים בשטח.

"צפויים לצערנו לעוד כמה תופעות לוואי כאלה", פגר היעל שנמצא בשטח. (צילום: מארק כץ רשות הטבע והגנים)
הוצבו שקתות עם מים נקיים שמהן יוכלו בעלי החיים לשתות בבטחה. פגר שועל. ( צילום: מארק כץ רשות הטבע והגנים)

הנחל מטויל ואהוד בין השאר בגלל הגיוון שבו. קיים בו קטע חולי, מצוקי, ובהמשכו ישנו מעוק שבתוכו גבים המתמלאים מים בשיטפונות החורף ונשארים שם גם בחודשי הקיץ. אפשר לחזות שם במגוון רחב של בעלי חיים כגון יעלים, צבאים, שועלים, צבועים וציפורים למיניהן. בעלי החיים רגילים לבוא ולשתות מהמים שנותרו בגבים, בעיקר בימי הקיץ החמים. כעת כל אלה נמצאים בסכנה. פקחי רשות הטבע והגנים סיירו בשטח השבוע, וביום שני נמצאו בערוץ הנחל פגרים של יעל, שועל, ציפורים קטנות ולטאות. הפגרים הועברו למכון הווטרינרי בבית דגן לבחינת נסיבות מותן.

"אם בעלי החיים מתו מהזיהום הזה, אנחנו צפויים לצערנו לעוד כמה תופעות לוואי כאלה", מסביר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. "לא נוכל למנוע את זה. אי אפשר להקיף כל בריכה בגדר ולמנוע מכל בעלי החיים שמגיעים לשתות. החום עצום, ובעלי החיים רגילים לשתות מהגבים שנותרו בנחל". ברשות הטבע והגנים פועלים להגן על בעלי החיים, וכחלק מהמאמץ הוצבו באזור תותחי אוויר שמטרתם להבריח את הציפורים. כמו כן הוצבו שקתות עם מים נקיים שמהן יוכלו בעלי החיים לשתות בבטחה.

ברשות הטבע והגנים פועלים כעת למניעת סכנות נוספות ובמיפוי ודיגום של השטח. "המטרה היא קודם כול למנוע סכנות", מסביר גולדשטיין, "לכן אנו לא מאפשרים כניסת אנשים, ומנסים להרחיק גם בעלי חיים מהשטח. נעשו בדיקות אנליטיות במים כדי לראות איזה סוג של רעלים יכול להיות בתוכם, ואנחנו מכניסים לנחל מסוק שישאב את המים המסוכנים".

"אנו לא מאפשרים כניסת אנשים, ומנסים להרחיק גם בעלי חיים מהשטח". שאול גולדשטיין. (צילום: מירי צחי)

חקירה פלילית

כדי להעריך את ההשלכות האקולוגיות של האירוע באשלים ולגבש תהליך שיקום, מפעילים ברשות תוכנית ניטור שכבר השתמשו בה באסון עברונה. כזכור, דליפה מצינור הנפט של חברת קצא"א שאירעה בדצמבר 2014, גרמה לפגיעה קשה בשטח של כאלף דונם בשמורה שבערבה. אלפי קוב של נפט גולמי זיהמו את השמורה, וגם שלוש שנים אחרי האירוע, השיקום טרם החל.

"עד היום עוד לא התחלנו בשיקום של עברונה כי אנחנו בבדיקות וניסיונות לניטור", מסביר מנהל מחוז הדרום ברשות הטבע והגנים, גלעד גבאי. "אנשים חושבים שיש מין הוקוס פוקוס כזה: באים, נכנסים, ואחרי כמה חודשים הכול חוזר למקומו בשלום. הניסיון אומר שלא כך הדבר, ומדובר בתהליך מאוד ארוך. קל מאוד לקלקל, קשה מאוד לתקן". הוא מציין כי גם במקרה הנוכחי השיקום יארך שנים: "עד שכל המערכת הזאת תעמוד על הרגליים באופן עצמאי ותתפקד, ייקח הרבה זמן. מדובר בשנים". דליפת הנוזלים המסוכנים בנחל אשלים חריגה בחומרתה מכיוון שהחומצה שנשפכה פגעה בנחל כולו. "לא נשאר אפילו קטע אחד בנחל שלא נפגע", מוסיף גבאי.

הוחלט על פתיחת חקירה פלילית נגד רותם אמפרט. נחל אשלים. (צילום: דודו גרינשפן)

ברשות הטבע והגנים חוששים שיימצאו מתכות כבדות בתוך המים, ולכך עשויות להיות השלכות חמורות. בנוסף, ייתכן שיימצאו רעלים ויסודות מזיקים בשיטפונות הבאים בחורף. "אנחנו מפחדים מאוד מדברים שאנחנו לא מכירים", מסביר גולדשטיין. "לא התעסקנו עד היום עם פגיעות של מתכות שאנחנו לא מכירים או מתכות בעלות קרינה רדיואקטיבית. אם אכן היו מתכות כבדות בבריכה שקרסה מדובר בנזק אדיר, כי זה הורג את הנחל להרבה שנים קדימה, וזה נזק יחיד וגדול שלא היה עד היום. אם היה רק אחוז מזערי של מתכות כבדות, אחרי שני שיטפונות של החורף הקרוב נוכל לפתוח את הנחל בתוך שנה-שנתיים ולהתחיל תהליך שיקום".

"לא נשאר אפילו קטע אחד בנחל שלא נפגע". גבאי. (צילום: יניב כהן, רט"ג)

ביום ראשון השבוע זימן המשרד להגנת הסביבה את מנהלי 'רותם אמפרט' לשימוע בעקבות הזיהום הסביבתי הקשה. כמו כן שלח המשרד התראה על הפרה של תנאי היתר הרעלים של החברה. בהזמנה לשימוע נכתב כי "על פי המידע המצוי ברשות המשרד להגנת הסביבה, המפעל אינו ממלא אחר תנאי רישיון העסק שבידיו במלואם, דבר המהווה עבירה לכאורה על הוראות חוק רישוי עסקים". כן נכתב בזימון כי "המפעל מפר את הוראות תנאי היתר הרעלים שבידיו, דבר המהווה עבירה על הוראות חוק החומרים המסוכנים… המפעל פועל תוך הפרה לכאורה של הוראות תקנות בריכות אידוי ואגירה, ולא יושמו הנהלים הנדרשים בעת הדליפה".

בתום השימוע שנערך ביום שני במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה, בראשות מנהל המחוז ברוך ובר, הוחלט על פתיחה בחקירה פלילית. 'המשטרה הירוקה' של המשרד היא שתנהל את החקירה, שתכלול שורת פעולות חקירה נגד בעלי תפקידים בתאגיד. במהלך השימוע הורה המשרד להפסיק לאלתר כל שימוש בקבוצת הבריכות שמאחת מהן אירעה הנזילה, והעביר הנחיות לשימוש בבריכה תפעולית זמנית עד שתנוח דעתו כי המשך עבודת המפעל לא תייצר מפגעים סביבתיים נוספים.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין התייחס לאירוע ואמר: "המשרד רואה בחומרה רבה את האסון האקולוגי בנחל אשלים, ולכן מחובתנו להפוך כל אבן כדי לחקור לעומק את הסיבות ליצירת הזיהום הכבד ולמצות את הדין עם האחראים, וכן למנוע את הישנות המקרה בעתיד. ללא קשר להליך הפלילי, נדרוש שהמפעל יישא בעלויות ניקוי הנחל ושיקומו. בהתאם להנחייתי, רשות הטבע והגנים מכינה אומדן ראשוני של הנזק ועלות השיקום".

"נדרוש שהמפעל יישא בעלויות ניקוי הנחל ושיקומו". זאב אלקין. (צילום: מירי צחי)

ברוך ובר, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אמר ל'מקור ראשון' כי הבריכות היו אמורות להיסגר השנה: "הבריכות היו אמורות לצמצם את הפעילות שלהן בהיקף של 50 אחוז בעוד חצי שנה, לקראת סגירתן המלאה, רק שהאירוע הזה הקדים אותנו. המשרד דרש את סגירת הבריכות והמפעל נערך לכך".

לדברי ובר, מדובר בכשל הנדסי: "המפעל טוען שהוא בחן את עמידות הבריכות בפני רעידות אדמה, ועל פי חוות דעת שקיבל הן יציבות מספיק גם במקרה של רעש. בנוסף, המפעל הציג בפנינו שתי חוות דעת של חברה ישראלית וחברה בינלאומית, שייעצו לו לפני מספר חודשים, ולפיהן הבריכות יציבות ואפשר לעשות בהן שימוש למשך שנים. יש פה אירוע שקרה בניגוד למה שנאמר בחוות דעת של חברה בינלאומית מאוד רצינית. יש פה כשל הנדסי שהשאיר אותנו ואת המפעל בהלם". ובר מבהיר כי הבריכות שנותרו הוצאו משימוש: "אסרנו כל שימוש בהן, אולי נאשר שימוש ברמה חלקית ביותר לצורך הקמת בריכות חדשות וסגירת הישנות מיד".

"יש פה כשל הנדסי שהשאיר אותנו ואת המפעל בהלם". ברוך ובר. (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

שלוש שנים לאחר האירוע בעברונה שאיש לא נתן עליו את הדין אירע אסון נוסף, ולטבע ייקח שנים להשתקם. עצי השיטה, שיחי הרותם, הזוגנים והצמחייה שמחיה את השטח המדברי הם חלק מהמערכת האקולוגית בנחל אשלים, וכך גם החרקים, הזוחלים ופרוקי הרגליים שמשמשים בסיס למערכת האקולוגית כולה. כרגע טרם ניתן להעריך את חומרת הנזק שנגרם, וכל שנותר הוא לקוות שאחרי שהשיטפונות יגיעו הנחל ייפתח שוב והסביבה תתחיל לחזור לקדמותה.

מחברת 'רותם אמפרט נגב' נמסר בתגובה: "מאז יום שישי בצהריים פועלים אנשי החברה מסביב לשעון לטיפול באירוע ולניקוי הנחל, בשיתוף פעולה מלא ובתיאום עם הרשויות. החברה לא תחסוך באמצעים ומשאבים, ונותנת עדיפות עליונה לטיפול בנחל ולשיקומו. אנו מציגים למשרד להגנת הסביבה באופן שוטף את כל המידע הרלוונטי, ונמשיך לפעול מול כלל הרשויות בשקיפות מלאה".

נושאים קשורים: