ארבעה חרדים מודרנים חמושים בציציות צמר, משתוללים במימי בריכה מפוארת בהרצליה פיתוח. "תכניס את הבטן!", צועק הזמר החסידי ישי לפידות לאחד מהם ומביים עוד סצנה. בין טייק לטייק הם מעשנים סיגריה, מתפללים מנחה בבגדים רטובים וכמובן מזמזמים את השירים שהם צפויים לפרסם ממש בקרוב.

הנפשות הפועלות בהתרחשות שתוארה זה עתה הן חברי להקת הבנים "אומן" (Omen), שעל גיבושה עמלים בחודשים האחרונים לפידות והמפיק אריה הנץ: להקת פופ המורכבת מארבעה צעירים, כולם מרקע חרדי כלשהו, שינסו לכבוש את הבמות של המוזיקה היהודית בארץ ובעולם.

את לפידות כמעט אין צורך להציג: הוא מככב על הבמות שלנו כבר למעלה מעשרים שנה, וממציא את עצמו בכל פעם מחדש בכישרון רב. בשנות התשעים הוא הקים את להקת הבנים החרדית הראשונה "אוף שימחעס" ומאז הוא מעורב באינספור פרויקטים, כמו להקת הילדים החרדית "הקינדרלך", "מועצת השירה היהודית" ואחרים. הנץ, שותפו לפרויקט הנוכחי, מגיע מרקע דתי־לאומי ומפיק אמנים רבים כגון אודי דוידי, אהרן רזאל ולהקת "צמד ילד".

כשאני שואל את לפידות מנין הגיע הרעיון ללהקה הוא צוחק: "זה מצחיק לשאול אותי את השאלה הזאת, בעיניי מאז 'אוף שימחעס' לא היה פה עוד הרכב פופ או להקת בנים – יש ואקום במשבצת. הפופ העולמי, גם הישראלי, היה בהיחבא הרבה מאוד שנים, ובשנים האחרונות חזר לשיא תפארתו עם הרכבים כמו סטטיק ובן אל והאולטראס. הרבה שנים שהרוק הישראלי שלט, ועכשיו אנחנו חוזרים לפופ".

לדברי לפידות, כבר זמן רב שהוא רוצה לקדם הקמת להקה חדשה, רק שהפעם הוא לא יהיה הסולן שלה: "ב'אומן' כולם רוקדים, כולם שרים, אין פוקוס על אדם אחד", הוא אומר.

החיפושים אחר חברים מתאימים ללהקה נמשכו שנה תמימה, מספר הנץ: "הופתענו מכמה זה היה קשה למצוא אנשים שמתאימים בדיוק למה שאנחנו מחפשים. חיפשנו חבר'ה צעירים ויפים ששרים ושבמה לא זרה להם. היה לנו גם חשוב שיתחברו למוזיקת פופ, לא כאלה שרוצים להיות כוכבי רוק. היו גם כאלה שהתחברו בעיקר לשירים נוגים ואנחנו באנו לעשות שמח, עם דגש על תנועה וויזואליות. רצינו גם שהם יהיו בראש הדתי שאנחנו מחפשים".

לבסוף, בסיומם של אודישנים וסינונים קפדניים, התגבשה רשימת ארבעת חברי להקה, המורכבת למעשה משני צמדים: האחים הרקדנים קובי ואיציק ברוך, וצמד הדאנס היהודי־חסידי שרולי ברונכר ונתנאל ישראל. "תמיד יהיו מתיחויות בלהקת בנים", אומר לפידות, "אני שמח להגיד שעד כה הפרגון ביניהם מצוין. שלושה מהם נתנייתים במקור, אז מקסימום הולכים מכות ומסיימים עניין", הוא צוחק.

דקל פלד, ממפיקי הלהקה: "הכישרון יכול לנצח משחקים, אבל הכימיה לוקחת אליפות, ואצלנו יש כימיה".

קומנדו מוזיקלי

בשעה שאני משוחח עם לפידות והנץ החבר'ה מתפללים מנחה ביחידות, מתייבשים ורק אז מתיישבים לשיחה עמנו. הקשר בין ארבעת חברי הלהקה נוצר בצילומי הקליפ של הצמד שרולי ונתנאל, שם רקדו לצלילי השיר "חמוץ מתוק", קאבר לג'סטין ביבר. הקליפ עצמו גרף יותר מ־100 אלף צפיות, ונותן אינדיקציה לכיוון של ההרכב.

מי שמגדיר את עצמו כ"ילד הרע" של הלהקה הוא קובי ברוך (25) המתגורר כיום עם אשתו בראשון־לציון, ובימים אלה מצפה לילד ראשון. "גדלתי במוסדות חרדיים, ישיבות שחור־לבן ספרדיות, ואחרי זה התגייסתי לשירות צבאי שנקרא 'בינה בירוק' המיועד לחרדים", הוא מספר, "כיום אני איש מחשוב, אבל תמיד הייתי מחובר לעולם המוזיקה".

קובי ואחיו איציק רוקדים מגיל צעיר: "המודל שלי ושל אחי היה מייקל ג'קסון הידוע לשמצה. תמיד באירועים אנשים זורקים לי כובע ומבקשים שאעשה את הליכת הירח המפורסמת שלו", הוא אומר. ג'קסון אינו הדמות היחידה שנערצת עליו: "היינו הולכים לישון וקמים עם שירים של 'אוף שימחעס' מאז ומעולם". לדבריו, הלהקה החדשה היא הגשמת חלום עבורו, במיוחד כשהוא זוכה להיות חלק ממנה עם אחיו.

הפופ חוזר. סטטיק ובן אל (צילום: קוקו)

איציק (28), אחיו הגדול של קובי, נשוי ואב לשניים המתגורר בנתניה ועובד גם הוא בתחום המחשבים. "אני וקובי תמיד היינו רוקדים בחתונות המשפחתיות", הוא מספר, "היו אומרים לנו: 'כיכבתם בסרט החתונה' – וזה לא היה סתם ריקוד של ילדים, אלא באמת מקצועי". כמו אחיו, גם איציק לא ויתר על שירות בצה"ל.

נתנאל ישראל הוא ככל הנראה המוכר מבין הארבעה. בשנים האחרונות הוא מופיע לצד ברונכר, שמתפקד כדי־ג'יי וכמעבד, בזמן שישראל שר בפרונט, עם קול גדול ותיאטרליות רבה. ישראל (23), נשוי ואב טרי, מתגורר בנתניה ומסיים בקרוב שירות לאומי אזרחי. "גדלתי בבית מגוון", הוא מעיד על עצמו, "ההורים חרדים, אבל יש לי אח לא דתי. ההורים שלי בקטע של 'חנוך לנער על פי דרכו'. כולם אחים באהבה גמורה".

ישראל הופיע בשנים האחרונות בלהקתו של לפידות "מועצת השירה היהודית". שם, למרות מוצאו המזרחי, הוא שר בהגייה אשכנזית־חסידית: "זו להקה שמחזירה עטרה ליושנה, עם שירים חסידיים מפעם. ב'אומן' אנחנו עושים בדיוק את ההפך". בנוסף, כאמור, הופיע לצדו של ברונכר: "עשינו קאברים לשירים מוכרים עם קליפים מגניבים. זכינו לקבל חשיפה נאה ואפילו התראיינו כמה פעמים בטלוויזיה".

לפידות: "אני מכיר את נתנאל הרבה מאוד שנים, תמיד כשאני מופיע בחתונות יש ילד נודניק וחמוד שמבקש לעלות. אבל כשהוא שר בפעם הראשונה סימנתי אותו".

ברונכר מוסיף: "עכשיו אנחנו רוצים שזו תהיה ההתחלה שלנו, לכבוש את העולם. אנחנו אגב לא רוצים להחזיר בתשובה, אבל אני בטוח שלמרות זאת המוזיקה שלנו תחזק הרבה אנשים. פעם ניגשה אלינו מישהי שאמרה שהמוזיקה שלנו עזרה לה לעבור את הכימותרפיה, זה ריגש אותנו".

"המודל שלנו היה מייקל ג'קסון" (צילום: EPA)

שרולי ברונכר (22), הליצן שבחבורה, גדל וגר בירושלים, בן להורים חוזרים בתשובה מאוסטרליה. "יש לי שבעה אחים, ואני בן הזקונים המפונק. המשפחה שלי מגוונת – אח שהוא ראש כולל ואח חילוני". זו הפעם הראשונה שחברי הלהקה שומעים כי הוריו של ברונכר חזרו בתשובה, והוא עוקץ: "ברור. איך נראה לכם שיצאנו משפחה כזו מגניבה?".

ברונכר הוא האשכנזי היחיד בקבוצה. "למדתי במוסדות חרדיים־חסידיים, ממש הארד קור", הוא מספר, "לפני כמה שנים התחלתי להתנסות בעיבוד מוזיקלי, בבית עם המחשב. זו הייתה נישה לא ממומשת במגזר החרדי – פופ אלקטרוני. במשך השנים האחרונות עשיתי עיבודים לזמרים גדולים במגזר, וכך גם פגשתי את נתנאל. לשנינו יש שאיפה דומה – להביא פופ חדש למגזר, אבל עם תוכן מוזיקלי איכותי. הדגש שלנו הוא על המסר בשיר. הוא לא חייב להיות עם תוכן יהודי או על אלוהים, הוא יכול לדבר גם על אהבת האדם או מסר חיובי על העולם".

לפידות מספר כי רבים מלהיטי הפופ החרדיים הופקו על ידי ברונכר, שמצדו אומר: "תמיד הסתקרנתי לדעת מי זה אריה (הנץ, צ"ק) הזה שעובד עם כל האמנים היהודים הגדולים. אמרתי לעצמי 'הלוואי שהוא יפיק אותי פעם'".

כולכם שרים? הרי רק לנתנאל יש רקע בשירה מקצועית.
ברונכר: "אני פחות שר, יותר על תקן המפיק והמעבד".

לפידות: "לכל אחד מהם הכיוון שלו, כל אחד מהם התמתג כמקצוען בדבר הקודם שעשה. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו כולם עושים הכול. שרולי חצי די־ג'יי, עושה ביטים ורוקד בחלק מהריקודים. איציק בא פחות כזמר אבל נכנס לעניינים – גילינו דברים מדהימים אצלו בשירה. הקמנו קומנדו מוזיקלי".

ברונכר: "באופן טבעי ישבנו באולפן ארבעתנו עם רעיונות למילים, לחן או עיבוד. אני אמנם המעבד, אבל החבר'ה זורקים לי רעיונות וזה אחלה. אני ונתנאל לא רקדנו בעבר, אבל איכשהו כולם נכנסים ורוקדים".

איציק ברוך: "נתנאל היה במשבצת הזמר והוא פתאום גם רקדן. שרולי עושה גם קולות. מתמקצעים בעוד תחומים".

ישראל: "פתאום מגלים את איציק מחדש עם סולואים מדהימים".

איציק ברוך: "רובנו בלי רקע בעיבוד אבל אנחנו מביאים לשרולי רעיונות והוא יכול להגיד: 'יפה יפה, אהבתי'".
כולם משננים יחד את המשפט שהפך ככל הנראה לסיסמה שלהם: "כולנו רקדנים, כולנו זמרים, כולנו מעבדים, כולנו אוהבים את התורה".

חרדים בראש טוב

בחלק משירי הלהקה, שנמצאים בימים אלה בשלבי הקלטה סופיים, ניתן להרגיש את "אוף שימחעס" או את לפידות באופן אישי – מה שהופך את המנגינות למעט מיושנות, אך החברים מבטיחים שהעיבודים השונים יהיו שונים מאוד מהסגנון המקורי של המנטור הנודע. לשירים אחרים יש ניחוח חו"לי מובהק, ובאחד אף יש שורות שלמות בספרדית.

הארבעה עובדים יחד באינטנסיביות כבר שלושה חודשים. הם עוברים שיעורי פיתוח קול, כוריאוגרפיה, כישורי משחק, עמידה מול קהל ואפילו סטיילינג. בין היתר הם עובדים עם שחקן הטלוויזיה יוני זיכהולץ על מימיקות ודיבור מול קהל.

"אנחנו שילוב של 'מארון פייב' ו'וואן דיירקשן"' (עטיפת האלבום)

לפידות: "אנחנו משתדלים לקחת כמה שיותר אנשי מקצוע מבחוץ – למרות שקובי ואיציק היו יכולים לעשות כוריאוגרפיה. משתדלים להשתמש בהכי טובים בשוק, והכול במסגרת ההלכה והצניעות. אבי סינגולדה על הגיטרות, אבי יפרח על הבס – גם הקליפ לסינגל הראשון הוא ברמה הכי גבוהה בארץ".

בתחילת שיחתנו הזכיר לפידות כי הוא והנץ חיפשו זמרים "בראש דתי מסוים". כאשר אני תוהה בקול באיזה ראש מדובר, לפידות מסביר: "אנחנו משווקים כאן מוצר שהוא באמצע – לא סרוגה כמו אודי דוידי, אבל מצד שני לא להקת 'נרננה' החסידית. משהו באמצע. קצת 'ניו דוסים' כאלה. 'דוסים קוליים'". לא עובר רגע והוא מתקן את עצמו: "אנחנו לוקחים מהחרדיות הקולית ומהבית היהודי הקוּלי. קצת פחות ממותגים ברמה המגזרית".

ברונכר: "המיתוג שלנו זה היהדות".

לפידות מוסיף: "אין אצלנו את כל הרעש של העולם החרדי על צה"ל או על החרד"קים, אנחנו באים מהמקום של לאהוב את הארץ, לתת מסרים אך ורק חיוביים. ראש טוב".

ואם רבנים ייצאו ויגידו להחרים את הלהקה שלכם כי שניים מהחברים שירתו בצה"ל ואחד בשירות לאומי?
לפידות: "זה יהיה כבוד עבורנו אם דבר כזה יקרה".

הנץ ולפידות (צילום: אריק סולטן)

לאורך הריאיון אני מגדיר את החבורה כלהקת בנים, אבל ברונכר מבקש להגדיר מחדש: "אנחנו לא כמו להקות הבנים הקלאסיות. אנחנו הרכב פופ, שילוב של 'מארון פייב' ו'וואן דיירקשן'". בין ההשראות הישראליות הוא רואה את הזמר דור דניאל, עידן רייכל ואחרים.

איציק ברוך: "ההרכב שלנו מצד אחד פונה לצעירים, אבל יש בארסנל כמה שירים אקוסטיים עם עיבודים יותר מבוגרים. השירים יגיעו רחוק מאוד בארץ, אנחנו הולכים לכבוש את השוק".

לפידות: "סטטיק ובן אל תבורי הביאו מוזיקה ישראלית שמחה. עד שהם פרצו הייתה בעיקר מוזיקה ישראלית אשכנזית לא שמחה. כמה אנשים יכולים לרקוד לפי שירים של שלמה ארצי בחתונות? זה נגמר מאוד מהר. המוזיקה המזרחית־ישראלית הביאה בעשורים האחרונים שירים שמחים לפרצוף – והנה סוף־סוף יש לנו מוזיקה שהיא לא 'מזרחית' אבל מאוד שמחה ומרקידה. מה שנעשה עם 'אומן' זה להביא להיטים מרקידים לאירועים, כמו שעשו 'היי־פייב' או 'אוף שימחעס' בזמנו. מוזיקה יהודית שמחה. יהיו מוטיבים מזרחיים ואשכנזיים כאחד, הרי רבע מהלהקה הוא אשכנזי".

ובלהקת בנים כמו בלהקת בנים, לכל חבר אמור להיות תפקיד מוגדר – "הילד הרע", "הרגיש", "הקשוח". כשאני מבקש מהם להגדיר את עצמם הם מתקשים לעשות זאת, ואני פונה אל שלושת החברים האחרים, שמספקים הגדרות מקוריות.

ברונכר: "נתנאל הוא הרוחני של הלהקה. למשל הוא זה שתמיד יחפש לנו מניין או לפני שנקליט טייק יבקש מכולם לקרוא פרק תהלים – זה מגיע אצלו ממקום מאמין". נתנאל צוחק: "היי, כשהתפללנו זה תמיד עזר".

איציק ברוך: "שרולי הוא האמא של הלהקה. הוא תמיד ידאג להגיד 'חבר'ה, תגיעו בזמן' למרות שהוא לרוב מאחר".

ישראל: "הוא אמא בקטע של הבקיאות בכל כך הרבה תחומים".

על קובי ברוך הוא אומר: "הוא אולי נראה מופרע בצילום שעשינו, אבל יש לו המון צניעות וענווה בסיטואציות שלא תמיד קל להיות בהן כזה".

ברונכר: "קובי הוא השקדן של הלהקה. הוא ילמד כל דבר חמישים פעם בבית מול המראה עד שזה יהיה מושלם. הוא מגיע לאולפן ויודע את החומר פיקס".

ישראל מעיד על איציק ברוך שהוא "בדחן אך דייקן. הוא זה שמצחיק אותנו". ואחיו הצעיר קובי מוסיף: "הוא משרה שמחה, כשמו כן הוא – יצחק, מצחיק. בגלל שהוא הכי גדול הוא גם האבא של כולם, הוא אומר לנו כל הזמן לדחוף קדימה, אנחנו באמת סומכים עליו בהובלה".

ד"ש מרמת–אביב

לצד החיוכים וההלצות, חברי הלהקה מתמודדים עם לא מעט אתגרים. איציק וקובי ברוך לא שרו קודם לכן, ברונכר וישראל לא רקדו. ברונכר גם לא שר בפרונט, אלא תמיד נתן את הבמה לנתנאל. "לי ולאחי הכי קשה שאנחנו במידה מסוימת צריכים לרקוד ברמה פחות גבוהה ממה שהיינו רוצים או יכולים", אומר איציק ברוך. ישראל מוסיף, "לא רקדתי ואין לי ניסיון ריקוד. אני רגיל להיות זה ששר. זה אמנם היה קשה, אבל עכשיו הכי כיף בעולם. אני גם רגיל להיות הכוכב, במרכז, ועכשיו אני אחד מתוך ארבעה, צריך לתת לכולם כדי שכולם יהיו הכוכבים".

בואו נהיה כנים רגע, אתם לא ממש חרדים.
ישראל: "לא הסתדרתי בישיבות. ניסיתי בתקופות שונות, אבל הכי טוב בשבילי זה ללמוד לבד ולתת את המקסימום. תמיד יש מה ללמוד".

ברונכר: "אני למשל הייתי עד לפני שנתיים בישיבה הכי חסידית בבני־ברק".

ישראל: "אירחתי אותו בשבת. שרולי שאני מכיר הוא המגניב, ופתאום הוא בא עם פראק וכל הלבוש החסידי".

ברונכר צוחק: "פראק? מה אני פרענק? קפוטה".

ישראל: "פתאום ראיתי ששרולי באמת חסיד, אמרתי לעצמי 'וואלה – מגניב'".

קובי ברוך: "איציק ואני קובעים עתים לתורה, הולכים לשיעורים בלילה, דף יומי – זה מחזק אותנו".

ברונכר: "אנשים יוצאים לרחובות כל יום ומפגינים על משהו אחר – כל צד שונא את האחר. מספיק שונאים אותנו מבחוץ, אפשר טיפה להתרחק מזה. עזבו אותנו מהגדרות. הוצאנו בעבר סינגלים, ודוסים שאני לא יודע איך זה הגיע אליהם כי הם לא מחוברים לאינטרנט, מתלהבים. מצד שני גם בקניון ברמת־אביב באה אלינו משפחה שאמרה לנו 'חולים על השירים שלכם'".

איציק ברוך: "פנו אליי הרבה חילונים מהעבודה של אמא שלי שאמרו לי על ההרכב שלנו שהוא מדהים. יש לנו חלום שהמוזיקה והריקודים יחלחלו ללב ולנשמה, שנהיה מודל לחיקוי אצל אנשים – שיגידו: 'וואלה, הוא גם אבא, גם דתי וגם מגשים את החלום שלו במוזיקה. עושה את מה שהוא רוצה לעשות, לא המשיך בקיבעון שלו וגנז חלום ילדות'. שיגידו 'אם הם הצליחו גם אני יכול להצליח'.

"עד שישי ואריה פנו אלינו חשבנו באמת לעזוב את התחום. אני אגב גם קריין, אמרתי לעצמי שאעסוק בזה. אמר לי המורה לקריינות: 'אל תתחבא מאחורי המיקרופון'. עכשיו הצלחנו לרתום את העגלה ואנחנו הולכים לכבוש".

ואם לא תצליחו?
ברונכר: "אז ננסה עוד פעם".

קובי ברוך: "אמרתי לאריה שאני מרגיש שזכיתי בתוכנית ריאליטי במקום הראשון".

להקות מן הסוג הזה זוכות בדרך כלל ללא מעט מעריצות. כשאני שואל את החברים הנשואים כיצד הנשים שלהן מגיבות לעניין, כולם ממהרים לצייר תמונה ורודה של פרגון מקיר לקיר.

קובי ברוך: "אשתי אהבה את הרעיון כי היא יודעת שזה חלום ילדות שלי לעבוד בעולם המוזיקה והריקוד, ונותנת לי את מלוא התמיכה והעידוד".

"גם אשתי מאוד מפרגנת ותומכת בי ובדרך שבה אני הולך ומגשים את החלום הזה", מצטרף אליו אחיו איציק.
ישראל: "בכל יעד שבו אני נמצא בקריירה, אשתי מפרגנת באהבה. עכשיו עם ההרכב החדש היא גאה בבחירה שלי ותמיד אומרת בקריצה שלפחות עכשיו אני זז קצת".

על הסינגל הראשון הם שוקדים בימים אלה. "קשה לנו להחליט במה לבחור", הם אומרים, וקובי מסביר: "המטרה היא שאנשים לא יפסיקו לזמזם".

ישראל: "אנחנו רוצים לעושת מוזיקה שהצעירים והצעירות הדתיים לא יצטרכו להחביא מההורים".

אנו מסיימים את פגישתנו והארבעה נדרשים על ידי המפיקים להתיישב מחדש לשיחה עם הסטייליסטית שתעבוד איתם בחודשים הקרובים. "אנחנו צריכים לבחור לכל אחד מכם תכונה בולטת ולהלביש אתכם בהתאם", היא מסבירה, ואומרת להם שחשוב מאוד שיעבדו על שרירי הבטן. "לשתות פחות בירה", היא מפצירה, "אתם לא יכולים להיראות כמו נשואים שהפסיקו להשקיע בעצמם". פתאום הנוכחות של העיתונאי קצת מפריעה ואני מתבקש לעזוב. ברקע אני עוד שומע את הארבעה מסכימים ללבוש מעכשיו רק סקיני.

נושאים קשורים: