העבר. אם בקיץ 2000 הכדורסל האירופי רתח, היום הוא בוער. הרקע דומה, אבל גובה הלהבות שובר שיאים. אז, בתחילת העשור הקודם, כמה מינהלות ליגה התאגדו, יצרו את היול"ב, פרשו מפיב"א והקימו ליגה עצמאית.

במשך עונה אחת היתה היבשת מפוצלת בין היורוליג של יול"ב לסופרוליג של פיב"א, אבל עונה לאחר מכן השתלטה היורוליג על המפעל הבכיר ובשנים שלאחר מכן נשמר שלום קר בין הגופים, כשהיורוליג משתלט גם על המפעל השני בחשיבותו, היול"ב קאפ שבהמשך נקרא יורוקאפ.

הסדר נשמר על כנו עד לפני שנתיים, אז החליטו בפיב"א לנסות להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב לעצמם את ניהול המפעל הבכיר של הכדורסל האירופי. הדבר לווה בהבטחות גדולות לכסף גדול ולליגה נוצצת. מאותה נקודה נגמר השלום והחל מאבק עיקש, אבל במלחמה היורוליג הוכיח שהוא טוב יותר. פיב"א מגיבה בשבועות האחרונים באגרסיביות והתוצאה היא כאוס גדול, הן ברמת המפעלים והן ברמת הנבחרות.

אז איך הצליח היורוליג להנחיל נוקאאוט? המאבק הראשון היה על תמיכת הקבוצות הבכירות ביבשת – אותן 11 משוריינות שעימן נמנית גם מכבי ת"א. את המכה הראשונה ספגה פיב"א לאחר שחבורת הבכירות הודיעו חד�משמעית על נאמנותן ליורוליג. הארגון חתם על חוזה לעשר שנים עם חברת שיווק הספורט IMG בשווי של יותר מ�300 מיליון יורו. אז גם היה ברור אצל מי נמצא הכסף הגדול.

בפיב"א לא נשברו ובנו על ליגה איכותית בלי 11 הבכירות. החשבון היה שגם בלעדיהן יהיה אפשר להקים אלטרנטיבה שתפרק לפחות את היורוקאפ, המפעל השני בחשיבותו.

כל התכנים הכי מעניינים – בעמוד הפייסבוק שלנו

ההווה. עד לפני כמה חודשים היה נראה שהמומנטום אצל פיב"א. כל הקבוצות שלא נכללו ברשימת ה�11 הרגישו מתוסכלות או נבגדות, ונראה היה שהן בדרך לליגת האלופות של פיב"א. במקביל הצהירו התאחדויות מובילות כמו צרפת, איטליה, יוון וטורקיה על תמיכתן בפיב"א. לא היה שם יותר מדי זמן לחגוג: בעוד בפיב"א פעלו לרוחב, ביורוליג פעלו לעומק. בסידרת מהלכים מהירה הם שידרגו את המפעל הבכיר שלהם והפכו את היורוקאפ לאטרקטיבי יותר.

שובר השוויון היה ליגת ה�VTB. היה ברור שאם הקבוצות הרוסיות (מלבד צסק"א המשוריינת) יערקו לפיב"א, יהיה לכך משקל גדול. במהלך מהיר נסגרה העיסקה שמשריינת לליגה מקום ביורוליג ועוד שלושה מקומות ביורוקאפ. כמו כן, נסגרה גם עיסקה זהה עם הליגה האדריאטית, שהאלופה שלה, הכוכב האדום בלגרד, היא נכס חשוב ליורוליג.

בד בבד עם תהליכים אלה, פנו ביורוליג ישירות לקבוצות מהמדינות שהצהירו על תמיכן בפיב"א וסגרו עימן ישירות. כך היה עם ססארי, רג'ו אמיליה וטרנטו האיטלקיות; גלאטסראיי הטורקית; א.א.ק אתונה היוונית; ריטאס וילנה מליטא וז'ילונה גורה מפולין. כך היה גם עם הפועל ירושלים. פיב"א נותרה למעשה עם שאריות, או כפי שהגדיר זאת מנכ"ל היורוליג ג'ורדי ברתומיאו: "לפיב"א תהיה ליגת אלופות בלי אלופות".

העתיד. ואז הגיע הרגע שבו הורידה פיב"א את הכפפות ושלפה את נשק יום הדין: שימוש בכוחה כמארגנת הבלעדית של האליפויות לנבחרת. היא איימה בהרחקת 14 מדינות "סוררות" מאליפות אירופה והוסיפה איום בהרחקת ספרד מטורניר הכדורסל במשחקים האולימפיים. הכל כדי שההתאחדויות המקומיות יפעילו לחץ על המינהלות והקבוצות לבצע פניית פרסה מהסכמיהן עם היורוליג.

המהלך עבד. התאחדויות רבות נכנסו לחרדה והצהירו לא רק על תמיכה בפיב"א, אלא גם על הרחקה מהליגה של קבוצות ש"ערקו". לשיא הגיעו הדברים בספרד עם המאבק העז בין מינהלת הליגה, שלא היתה מוכנה לסגת מההסכם עם היורוליג, להתאחדות המקומית.

הצדדים ירו לכל כיוון. "אימהות צריכות לפעמים להעניש כדי לשמור על המשפחה", אמר מזכ"ל פיב"א קאמיל נובאק. ג'ורדי ברתומיאו אמר מנגד: "לנסות להרוג את הקבוצות זה לא פתרון, זה צעד של תסכול".

דווקא בנקודת הרתיחה הגדולה ביותר הגיע פתאום צעד מפתיע. אחרי כינוס של פיב"א בסוף השבוע האחרון הודיע הארגון שהוא קורא לנציגי היורוליג להידבר בימים הקרובים. שחקן העבר, דיאן בודירוגה, דמות משפיעה בפיב"א, אמר שיש בידי הארגון פתרון קונקרטי. העיתון האיטלקי "טוטו ספורט" דיווח שאם פיב"א תקבל חלק מבעלות היורוליג היא תהיה מוכנה לפתרון הסכסוך.

הכדורסל שוב נמצא בנקודה קריטית. ההתפתחות האחרונה יכולה להיות פתח לפתרון או שהכאוס של עונת 2000/1 המפוצלת יחוויר לעומת המשבר העתידי.

נושאים קשורים: