בבוקר החמישה ביוני 1967 המריאו מטוסי חיל האוויר הישראלי למבצע התקפה מפתיע נגד בסיסים צבאיים ושדות תעופה במצרים, סוריה וירדן. המכה הקשה שהנחיתה ישראל על הצבאות הערביים שיתקה כמעט לחלוטין את יכולתם להגיב ביעילות במהלך ששת הימים הבאים, שהסתיימו בניצחון ישראלי מוחץ שנכנס לדפי ההיסטוריה.

מטוסי חיל האוויר במבצע מוקד (צילום: לע"מ)

אך אזרחים מן השורה שלא היה מודעים באותם הרגעים לתמונה הכוללת של הדרמה המתרחשת במזרח התיכון, ושאבו את ידיעותיהם משידורי הרדיו הביתי בלבד, היו עלולים לחשוב שהמצב שונה לחלוטין. כך למשל, בעוד כוחות צה"ל פתחו במתקפה כוללת בכל החזיתות, בתחנת הרדיו המצרית'קול קהיר'ששידרה לאזרחי ישראל בעברית הודיעו דווקא על ניצחון ערבי מתקרב.

"הנה באה השעה המכרעת, שעת החשבון לכל מעשי שליטיכם. שליטיכם לא יועילו לכם. אתם סובלים כעת את תוצאות איומיהם. הם הפילו עליכם שואה כתוצאה למדיניות האיום. לא יוכלו להציל אתכם כי שמו אתכם במלכודת", כך הטעים הקריין המצרי בעברית משובשת ובטון דרמטי.

"כאן קול הרעם מקהיר"

תחנת הרדיו שכונתה "קול קהיר" החלה לשדר בשלהי שנת 1953, זמן קצר לפני עליית גמאל עבד אל נאצר לשלטון. הנשיא נאצר, ששירת כקצין מודיעין בצבא המצרי, הכיר היטב את הצורך בהטעיית האויב ולא בחל באמצעים להפצת תעמולה שהייתה שקרית ברובה.

שידורי התחנה נערכו בשפה העברית ויועדו באופן מיוחד לקהל בישראל, שבאותם ימים לא נהנה ממבחר רב של ערוצי תקשורת אחרים בשפת הקודש. התכנים ששודרו בתחנה כללו לרוב תכניות מוזיקה קלה והקראת סיסמאות שנועדו לפגוע במורל הציבור בישראל, והתקבלו בעיקר בגיחוך בשל שיבושי הלשון והעברית הגבוהה שבה ניסו להשתמש השדרנים המצרים בעת שדיווחו סיפורים לא אמינים לחלוטין.

"הגיעה שעת החשבון"

במשך רוב שנות השישים לא זכתה תחנת "קול הרע"ם מקהיר" לתשומת לב מיוחדת בישראל, עד ליום העצמאות של שנת 1967, אז חצו לפתע כוחות מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. במהלך תקופת ההמתנה המתוחה שלפני פרוץ המלחמה נרשמה בישראל דאגה גוברת מהמצב וחרדה ממלחמה מתקרבת. צה"ל פתח בגיוס מילואים נרחב והאזרחים נשארו בבתים, צמודים למקלטי הרדיו וצמאים לחדשות.

גם שידורי התעמולה של התחנה, שעברו לתדר חדש שנקלט טוב יותר בישראל, זכו להאזנה גבוהה באותם ימים בבתים רבים בארץ. "המוות לכם בבוקר ובערב ואם יבוא הלילה אז נלביש אתכם את השמלה השחורה שלו ויזנק המוות אליכם מכל מקום", הרעיםבקולו המאיים הקריין המצרי.

ניסה להטעות את האוייב. נשיא מצרים נאצר. (אי-פי)

אמנם בקהיר המשיכו לשדר הפחדות ואיומים במבטא מגוחך, אך בלבם של חלק מן האזרחים בישראל התעורר חשש אמיתי מהמצב. "היה מתח גבוה מאוד ולא ידענו מה הולך לקרות", מספרת טליה, שהייתה אז תלמידת תיכון. "ישבנו בבית ולא ידענו כל כך מה קורה, אז במצב כזה אתה ניזון ממה שיש. הרבה אנשים הקשיבו לרדיו ופחדו".

עם החלטת ממשלת ישראל לצאת למלחמת מנע, והצלחתו המזהירה של צה"ל במערכה, שינו גם בקהיר את הטון ועברו מאיומים והפחדות לדיווחים דרמטיים על ניצחונות מדהימים של צבאות ערב בכל החזיתות. "כל צבאות ערב מתקדמים לעבר גבולות פלסטין לשחררה. זוהי שעת החשבון שלה ציפו תשע עשרה שנים. עתה דוחפים כוחותינו את שערי תל אביב. שליטיכם בקשו צרות ומקבלים את מבוקשם", דיווחו בקול תרועה רמה בתחנה המצרית.

הרמטכ"ל יצחק רבין ושר הביטחון משה דיין מבקרים בשארם א-שייך במלחמת ששת הימים (צילום: צלמי במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

למעשה, ככל שהתקדמה המלחמה וככל שכוחות צה"ל זכו לעוד ועוד הישגים, כך התגברו הדיווחים ההזויים ב"קול הרע"ם" על ניצחונות הצבאות הערביים שלא היו מעולם. "קרבות עזים מתנהלים כעת בחזיתות בדרום, במזרח ובצפון. חיילות האוויר הערביים נהנים כעת משליטה מוחלטת באוויר. אוי ואבוי לפושעים, איך נפלו שליטיכם בשגיאה זו. מה חשבו הטפשים, בוודאי הם מצטערים כעת, אך זה כבר מאוחר", סיפרו בקהיר בעוד הצבא המצרי מוכה בסיני ונפוץ לכל עבר.

"מטוסינו מפגיזים ברגעים אלה את עריכם"

מי שזכו לחזות מקרוב בהבדלים בין המצב בשטח לבין התמונה שעלתה משידורי הרדיו היו כמובן חיילי צה"ל שלקחו חלק בקרבות. "התייחסנו לזה בזלזול, היינו שומעים את השידורים המצריים וצוחקים", מספר דני, לוחם בצנחנים שהשתתף בשחרור ירושלים. "חלק מהחבר'ה היו מחקים את הקריין וכולם היו מתגלגלים מצחוק. קול הרעם היה בשבילנו כמו תכנית בידור", הוא אומר.

וכך בעוד שכוחות צה"ל משחררים את העיר העתיקה, ב'קול הרעם' דיווחו: "רבין הסתמך אמש בדבריו על השקר, הכזב והזיוף אודות תוצאות המערכה של יום אתמול. האמת התחילה להופיע בפניכם. התבוסה היא מנת חלקם של שליטיכם בכל החזיתיות הערביות. אתם תמיד משלמים את המחיר. שילמתם בשנת 1956 בדם יקר והנה אתם מקריבים דם נוסף בשל טיפשותו של דיין והתרברבותם של אשכול ורבין".

כוח צנחנים צופה על העיר העתיקה מכיוון מוזיאון רוקפלר, מלחמת ששת הימים (צילום: עמוס צוקר, דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בתחנה המצרית לא אמרו נואש גם כאשר דבר הניצחון הישראלי היה ידוע וברור לכל והמשיכו בשלהם: "תושבי ישראל, מטוסינו מפגיזים ברגעים אלה את עריכם. שליטיכם הם שביקשו את המוות לכם ולעצמם והם עתה מקבלים את מה שמגיע להם. הם משלמים את המחיר. הערבים מתקדמים בכל החֲזִיתיוֹת".

יעקב, חייל בחטיבת הנחל שנלחמה בקרבות באזור הדרום, נזכר בניגוד המשעשע בין שידורי 'קול הרעם' לבין התקדמות צה"ל בשדה הקרב. "אנחנו כובשים את עזה והחברים שלי כמעט בתעלה, אבל ברדיו המצרי מספרים שתל-אביב בוערת וחיפה מופצצת", הוא אומר. "זאת הייתה פשוט בדיחה".

נושאים קשורים: