"יש אלטרנטיבה לחתונה ברבנות", זעק שלט הענק שהתנוסס מעל כביש בגין בירושלים בשבוע שעבר. תנועת "ישראל חופשית", יזמית הקמפיין, איננה מסתפקת בהסברה אלא גם פעילה בשטח. ארגון "הוויה" שייסדה התנועה מציע לציבור עריכת טקסי חופה יהודיים אלטרנטיביים בלתי חוקיים, תוך אפשרות לבחירה בין שלל מנחים כמו אברום בורג, תומר פרסיקו, שרון מייבסקי וערן ברוך. באתר האינטרנט של הארגון מוצעת גם "הגנה משפטית מפני הרבנות".

מערכת הנישואין כדמו"י (כדת משה וישראל) ברבנות נמצאת כיום תחת מתקפה משולבת, שכן המאבק נגדה מתנהל גם במרחב האורתודוקסי. ארגונים כמו "מרכז צדק לנשים" מנהלים כבר שנים מאבק ציבורי הכולל עתירות לבג"ץ במטרה לפרק את הרבנות מסמכויותיה בנוגע לניהול נישואין וגירושין בישראל.

"האנשים שמתפתים להרפתקה הזו פוגעים בילדים שלהם". השלט של תנועת "ישראל חופשית" (צילום: אופיר דוד)

לאחרונה הושק גם קמפיין של "נאמני תורה ועבודה" הקורא לשלילת המונופול של הרבנות על הנישואין. מכיוון אחר לגמרי, לא מעט בד"צים חרדים מנהלים תעשייה שלמה של נישואין וגירושין פרטיים מבלי לדווח עליהם לרשויות או עם דיווח רטרואקטיבי חלקי בלבד. לקוחותיהם יכולים להיות חרדים קיצוניים שאינם מכירים במדינה, או גרושים ואלמנות המבקשים לשמור על הסטטוס שלהם בכדי שלא להפסיד הטבות מסויימות בביטוח הלאומי.

המשרדים הסטנדרטיים של מחלקת הנישואין במשרד לשירותי דת בגבעת שאול לא מסגירים את המתח הגדול הרוחש מתחת לעיסוק הטכני־משהו של הפקידים במקום. "אני מצפה מהמשטרה לאכוף את החוק שקובע עונש של שנתיים מאסר למי שעורך חופות מבלי שהוסמך לכך", מגיב הרב חזקיהו סאמין, ראש מחלקת הנישואין בשבע השנים האחרונות, "האנשים שמתפתים להרפתקה הזו חייבים להבין שהם פוגעים בילדים שלהם.

"כשאדם נדרש להוכיח את יהדותו, יש היום רק תעודה אחת בעולם שנותנת לו את המעמד הזה, וזו תעודת נישואין של ההורים שלו. לא תעודת זהות ולא מרשם אוכלוסין במשרד הפנים, רק תעודת נישואין של הרבנות. מי שמבקש להתחתן ואין לו את התעודה הזו, נשלח אוטומטית לבית הדין הרבני להליך של בירור יהדות, וההליך הזה יכול להיות לא פשוט גם למי שהוריו התחתנו בנישואין אזרחיים מסיבות אידיאולוגיות. אפילו אם ההורים התחתנו כדמו"י בחו"ל הוא יצטרך להביא את תעודת הנישואין שלהם, והדיינים יבדקו אם מי שחיתן אותם הוא רב שהרבנות מכירה בו".

מידע קריטי בלחיצת כפתור

לעולם הנישואין הגיע הרב סאמין לאחר שנים ארוכות שבהן עסק בתחום הכשרות כמנהל גופי כשרות ואחראי על מערכות כשרות בחו"ל. סאמין לא מתעניין בוויכוחים האידיאולוגיים עם הארגונים השונים. תפיסת העולם המקצועית שלו נשענת בעיקר על שני אדנים: שיפור שירות הלקוחות וסדר במערכת.

"כשהגעתי לכאן הדברים התנהלו כמו בימי הביניים", הוא אומר, "כל המסמכים היו ידניים, הזיופים חגגו. קצינים בצבא רצו להירשם כנשואים בשביל לקבל הטבות, אבל הבנקאים חשדו בהדבקה של התמונות. שוטר הביא לי את המסמכים וגיליתי זיוף ברמה נמוכה מאוד. באותה תקופה לא היה לנו בכלל מסד נתונים, היינו מזינים את המידע למשרד הפנים וכשרצינו לבדוק תעודה נאלצנו לשלוח שאילתא למשרד.

"מי שמני להחליט מי ראוי לחתן ומי לא?" הרב סאמין (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

"כל זה השתנה. הכנסנו תעודת נישואין חכמה עם הולוגרמה ושלל מרכיבי ביטחון שאי אפשר לזייף, והנתונים נשמרים במערכת מידע מתקדמת ומאובטחת שהוקמה בעלות של מיליון שקל ומאפשרת איחזור של כל נתון ברגע. כשלאדם יש את התעודה הזו הוא יודע בוודאות שילדיו לא יצטרכו להוכיח יהדות לעולם. אם אין לך בעיית בירור יהדות, אתה יכול היום לסיים את הליך הרישום באינטרנט תוך 15־20 דקות".

מהי משמעות העובדה שכחצי מהעם היהודי כלל לא מתגורר בארץ?
"שאלה טובה. רבנים מצרפת סיפרו לי שהם מחתנים זוגות ושולחים אותם גם להתחתן אזרחית בעירייה כדי שהמדינה תכיר בזה, אבל כשמגיעים לגירושין הם הולכים רק לעירייה ולא תמיד זוכרים ללכת גם לרב כדי להתגרש. אם אחת כזו תתחתן שוב בצרפת או פה בארץ, הילדים שלה יהיו ממזרים. בדיוק בגלל הבעיות הללו החלטנו להרחיב את מאגר המידע שלנו ולהפוך אותו לבינלאומי.

"כל רב קהילה בעולם יכול להתחבר אליי עם שם משתמש וסיסמה. אני מבקש מהרבנים להתחבר אליי פעמיים: בפעם הראשונה, כשבני הזוג מגיעים להירשם, הם שולחים לי שאילתא שבמסגרתה אני עונה על שאלה אחת פשוטה – האם יש לנו מידע על בני הזוג או לא. אם יש מידע המשמעות היא שאולי אחד מהם היה נשוי בעבר ואז צריך לוודא שיש לו גט. הפעם השנייה היא אחרי טקס הנישואין. הרב מזין את שמות בני הזוג, את תאריך ומקום החופה ואת פרטי הרב המחתן. אם אחד מבני הזוג עבר גיור, מזינים גם את פרטי הרב או בית הדין שגייר אותו".

"מערכת החדשה תמנע ביגמיה" (צילום: SHUTTERSTOCK)

איך אתה קובע מי רשאי לקבל ממך שם משתמש וססמה? ומה אם יפנה אליך רב ליברלי שחלק מהרבנים החרדים כאן לא מכירים בו?
"אני לא מסנן אף אחד. מי שמני להחליט מי ראוי לחתן ומי לא? וממה נפשך, אנחנו יודעים שמבחינה הלכתית נישואין יכולים להיות תקפים גם אם הם נעשים ללא רב כלל, ולכן לנו כרבנות חשוב לדעת על כל טקס נישואין שנערך בעולם. גם אם בית הדין פה לא מכיר ברב מסויים, חשוב לו למנוע נישואין כפולים וייתכן שיחייב את בני הזוג בגט לחומרא.

"יש לזה משמעות גם למערכות היחסים שבין רבנויות בחו"ל. זוג מתחתן בצרפת, שם הרבנות עובדת בצורה מסודרת ומתעדת את הפעילות שלה, אחד מבני הזוג עובר לבלגיה ורוצה להתחתן שוב. לרבנים בבלגיה אין שום דרך לברר על עברו של האיש. כשהמערכת שלנו תוטמע בכל הרבנויות בעולם, הבעיה הזו לא תהיה קיימת".

אין כאן בעיה של אבטחת מידע, אם כל רב או מישהו שמתחזה לרב יוכל לקבל נגישות למאגר הזה?
"ממש לא, כי המשתמשים לא מקבלים שום מידע אישי על המבקשים, אלא רק תשובה כללית אם יש מידע במערכת על המבקש או המבקשת או שאין. אם יש מידע הם שולחים לי בקשה ואני אומר להם האם המבקש פנוי ויכול להתחתן. ארגוני נשים תוקפים אותנו, טוענים שהמערכת הזו תהפוך למאגר של ממזרים שלא יוכלו להיטמע, ואני אומר בדיוק להיפך – המערכת תמנע ממזרות שכן היא לא תאפשר נישואין כפולים.

"אגב, המערכת גם מקדמת אותנו מבחינת יישור קו עם הדין הבינלאומי, כי כל המדינות המערביות אוסרות על ביגמיה והמערכת הזו תמנע ביגמיה; לא רק אדם שנשוי לבן זוג יהודי לא יכול לקבל אישור נישואין, גם מי שנשוי לבן זוג שאיננו יהודי לא יקבל אישור נישואין עד שיתגרש אזרחית מבן הזוג שלו".

ומה התגובות של רבני התפוצות ליוזמה הזו, הם לא חוששים שתהפכו ל"אח הגדול" שבוחן האם הם ביררו יהדות בסטנדרטים שלכם?
"לפני חודשיים הייתי בכנס המרכזי של רבני אירופה והצגתי בפניהם את המערכת. הרושם שלי הוא שהיא נותנת להם שקט נפשי. אגב, בגרסאות המתקדמות של המערכת לא צריך אפילו לשלוח שאילתא. מזינים שם ופרטים וכל המידע קופץ אוטומטית. המערכת כוללת גם את כל המידע הקיים לאחר שסרקנו את כל תעודות הנישואין הקיימות במדינת ישראל".

נגמרה תרבות הצעטלאך

ליאור אשכנזי, מנהל אגף מערכות מידע וסייבר במשרד לשירותי דת, מצטרף לשיחה. אשכנזי מדבר בהתלהבות על מערכת "שירת הים": "היא מוטמעת ב־58 מועצות דתיות ועד לסוף 2018 תכסה את כל המועצות בארץ. אין בה ביומטריה ולכן אין חשש לזליגת מידע רגיש. היא זכתה בפרס החדשנות של ממשלת ישראל ובפרסים טכנולוגיים שונים. התהליך לא היה פשוט, כי הכנסנו מחשוב למועצות עצמאית שהיו אנטי מחשוב ואנטי רגולציה ולא רצו שיתערבו להן בעבודה. עשינו את זה בסבלנות עם הרבה תמריצים כמו שדרוג תשתיות. בשורה התחתונה כולן הפכו למועצות ללא נייר. היום אפשר להכריז שנגמרה תרבות הצעטלאך בשירותי הדת במדינה".

ברשותך, אני אומר לרב סאמין, אעבור לבעיות שבהן נתקלים גרים המבקשים להינשא. יש הרי הנחיה מפורשת של הרבנות שלא לחקור ולבדוק אחר גרים שהתגיירו בבתי הדין הממלכתיים לגיור, ובכל זאת כשהם מגיעים לרבנים כמו הרב אטיאס מפתח־תקווה הם מגלים שהתהליך לא כל כך פשוט.
"ההנחיות ברורות: אדם שמגיע עם תעודת גיור ממלכתית צריך לקבל אישור נישואין בלי חקירה ודרישה על יהדותו. אבל יש רבנים רושמי נישואין שמתעורר אצלם חשד שהמבקש הצליח לעבוד על הדיינים בהליך הגיור שלו".

"כולן הפכו למועצות ללא נייר". הרבנות הראשית (צילום: פלאש 90)

האם הסמכות לפשפש בטוהר כוונותיו של המתגייר לא נתונה לדייני הגיור? מאיפה שואב רב עיר את הסמכות להטיל דופי בהליך רשמי שהוא לא היה מעורב בו?
"כשאדם מקבל עליו עול תורה ומצוות ומתגייר, יתכן שיסטה מהדרך מאוחר יותר. כמו שיש אנשים שיוצאים בשאלה. זה בינו לבין קונו. אבל הבסיס הוא שכוונותיו בזמן הגיור יהיו כנות. ולכן יש רבנים שרוצים לוודא שהמתגייר לפחות שמר שבת אחת ולא מיד אחרי הגיור נסע לטיול בקפריסין בשבת או אכל נבלות וטרפות. זה מה שהרב אטיאס בודק, הוא מבקש מהם להביא עדים שקיימו מצוות לאחר הגיור. אגב, גם הרב אריאל מרמת־גן בודק את זה".

אז המציאות היא שכל רב קובע שבת לעצמו ומחליט באופן עצמאי מהן הדרישות לרישום נישואין?
"המצב השתנה. בעבר כל רב עיר יכול היה לגייר וזה נפסק, כי להרבה רבנים לא היה את הידע והכלים לבחון את בקשות הגיור. היום הגיור עבר לבתי דין יעודיים אבל רישום הנישואין מסור לרבני הערים. בסוף מדובר בצו מצפונו של כל רב שחותם על תעודה, ויש רבנים שרוצים לבדוק. מכון עיתים הגישו עתירה לבג"ץ נגד הרבנים הללו, והרבנות החליטה למנות ארבעה רבנים מוכרים שיפתרו את הבעיה. מי שנדחה ברבנות שלו, ניגש אליהם והם מטפלים בו.

"בני העדה האתיופית זוכים דווקא לאפליה מתקנת". חגיגות הסיגד (צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90)

"את בג"ץ זה לא סיפק והשופטים טענו שלא ייתכן לבייש את הגר בגלל שרב פלוני החליט להחמיר. אז הצעתי שרב שלא מוכן לחתום על התעודה יהיה מחוייב לשלוח את התיק לוועדת הרבנים, הם יחתמו על תעודת הנישואין ויחזירו את התיק למועצה הדתית המקומית, ובני הזוג לא ידעו מזה בכלל. מדובר ברבנים שהם רשמי נישואין במקומותיהם ובצורה כזו גם לא יוטל על המבקשים כתם. לכן אפשר להגיד שהבעיה הזו נפתרה".

אגב בעיות ברישומי נישואין, ברבנות פתח־תקווה התעוררה בעיה מיוחדת עם בני הקהילה האתיופית. איך אתם מטפלים בזה?
"בני העדה האתיופית זוכים דווקא לאפליה מתקנת. כפי שהסברתי, כל מי שמבקש להירשם לנישואין שאין בידו תעודת נישואין של ההורים צריך לעבור בירור יהדות. כך למשל הרבה מיוצאי חבר העמים נשלחים לבית הדין ולפעמים הם צריכים להביא מסמכים מחו"ל והדיינים בודקים שהמסמכים לא מזוייפים. אם הם לא מצליחים להביא מסמכים מתעוררת בעיה, כי חובת ההוכחה מוטלת עליהם.

"במובן הזה, נקודת הפתיחה של בני העדה האתיופית בעייתית מראש. הם עברו דרך ארוכה והגיעו מכפרים נידחים שלא ניהלו בהם שום רישום מסודר. אבל הרבנות הראשית פתרה את הבעיה כשמינתה את הרב יוסף אדנה כרב הראשי של הקהילה האתיופית, הוא מונה לראש אגף אצלנו והיה חוקר את המבקשים באשר למוצאם ומחליט על דעת עצמו מי יוכר כיהודי ומי לא. כשהעומס עליו גבר מונו 12 רבנים מבני הקהילה שמכירים את כל המשפחות, הם מקבלים החלטות בלי מסמכים, על סמך היכרות קודמת. איתם אין בעיה בכלל".

אז איפה התעוררה הבעיה?
"עם בני הפלשמורה שנדרשו לעבור גיור לחומרא. אותם הרב אטיאס מפתח תקווה מתעקש לבדוק".

הזכרת את יוצאי חבר העמים. פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בבעיה הזו כשלתקשורת מגיעים מקרים של בני זוג שהזמינו אולם ותזמורת ולהקה ואורחים, וברגע האחרון מגלים שהרבנות לא מכירה בהם כיהודים.
"זו בעיה קשה שזיהיתי כבר לפני שנים. הרישום לנישואין מתבצע חודש וחצי לפני החתונה, וכשלמבקש אין תעודת נישואין של ההורים הוא נשלח לבית הדין והתהליך לוקח זמן. זה כמו אדם שחותם על חוזה לרכישת דירה ורק אחר כך הולך לברר אם הבנק מוכן לתת לו משכנתא.

"בואו לברר את מעמדכם כדי שתוכלו לקבל החלטות בנחת רוח". למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: דניאל בר-און)

"אחד מהם סיפר, היינו שלושה תלמידים באותו ספסל בבית הספר ברוסיה, זה שמימיני הוכר כיהודי, זה שמשמאלי לא, ואני לא יודע מה מעמדי. אם אדרוש ממנו עכשיו גיור לחומרא הוא יוותר על הכול וילך להתחתן אזרחית. אז החלטתי לאפשר לאנשים להירשם שנה מראש כדי שיהיה מספיק זמן לעבור את כל התהליך.

"הבעיה היא שאנשים לא מנצלים את זה וממשיכים להגיע בדקה ה־90. אני רוצה לצאת לקמפיין בקרב בני נוער מהמגזר הרוסי – בואו לברר את מעמדכם כדי שתוכלו לקבל החלטות בנחת רוח. יהיה לכם זמן לאתר את המסמכים, ואם לא, תוכלו להתגייר בקצב שלכם ולא ברגע האחרון. אני מקווה שמשרד החינוך ישתף איתי פעולה במהלך החשוב הזה".

אולי הבעיה היא בהגדרה ש"חובת ההוכחה מוטלת על המבקשים"? זו הרי הטענה של רבני צהר, שהדיינים לא מתאמצים מספיק כדי למצוא פתרונות יצירתיים, כמו למשל לשלוח שליחים לצלם את הקברים של הסבים והסבתות ולהוכיח שהם היו יהודים.
 "הצעתי להקים בתי דין מיוחדים לבירור יהדות על בסיס בעלי סמיכה לדיינות שלא מונו כדיינים רשמיים. הרכב כזה יכול לשבת במתנ"ס וכך המבקש לא צריך להצטופף עם אנשים שבאו לבית הדין כדי להתגרש ולהרגיש רע. יש תחקירנים מקצועיים לכל אחת מהתפוצות, אבל מערכת בתי הדין לא מקדמת את זה. אולי בגלל שהם רוצים לשמור על התקנים שלהם. בירור יהדות יכול לקחת לפעמים חמש דקות והם מתוקצבים על זה כמו תיק רגיל, אם תיקח מהם את האחריות הם יקבלו פחות תקציבים".

"יש מדריכות כלה פרימיטיביות"

ברשותך נעבור לנושא אחר. מדוע רב שהורשע בפלילים – כמו למשל הרב הראשי לשעבר יונה מצגר או רב העיר חולון אברהם יוסף – ממשיך להיות רשום כמוסמך לסידור חופה וקידושין?
"כאשר בודקים מועמדות של רב לתפקיד רב עיר בודקים העדר רישום פלילי, אבל לא מפטרים מי שכבר מכהן כרב. אולי צריך להיות הבדל בין מי שהרחיב מרפסת שלא כחוק למי שעבר עבירות אחרות, אבל צריך לזכור שלסידור חופה וקידושין אין משמעות הלכתית, ולכן לא פשוט לשלול את זה מאדם. יש לנו ועדת שימוע ותוקפים אותנו הרבה על העניין הזה, אבל לפטר רב זה לא פשוט. ביהדות יש את העניין של לעשות תשובה, ואי אפשר לבטל את זה".

הזכרת את האישור שצריכים לקבל רבנים המעוניינים לערוך חופות. במשך שנים היו טענות שרבנים מהציונות הדתית מופלים בעניין הזה לרעה.
"כדי לערוך חופה הרב צריך לעמוד באחד משלושה תנאים: שאתה רב מכהן, שהוועדה של הרבנות הראשית הכירה בך כעורך חופות מוסמך, או שרב עיר נותן לך אישור נקודתי לערוך חופה. כל ארגון צהר התחיל מהסיפור הזה – ראשי ישיבות עם כיפות שחורות קיבלו אישורים לערוך חופות וראשי ישיבות עם כיפות סרוגות לא קיבלו. הדבר עורר התקוממות ובגלל זה קם ארגון צהר, אבל הדברים השתנו מאז".

"אין מקום לשיח של הפחדות". מקווה (צילום: פלאש 90)

צהר קם לא רק בגלל זה, אלא גם כי הם רצו להציע נישואין בחינם ובגישה ידידותית לזוגות חילוניים או מסורתיים.
"נישואין בצהר יקרים יותר מאשר נישואין ברבנות. בצהר אתה חייב לשלם 180 שקל אגרה וגם לממן מונית הלוך ושוב לרב המחתן. ברבנות, אם אתה מתעקש על רב מפורסם מסוים ייתכן שהוא ידרוש ממך כסף, אבל אם אתה בא למועצה הדתית וסתם מבקש להתחתן, לא תשלם לא אגרה ולא מונית. הקמפיין של צהר לא אמיתי".

בנושא הדרכת כלות, מה אתם עושים עם מדריכות שמאיימות על כלות שאם לא ישמרו על טהרת המשפחה הן ירשו גיהנום?
"לצערי יש מדריכות פרימיטיביות שגם כשהן יושבות מול כלה עם תארים אקדמיים הן מזהירות אותה שאם לא תשמור על טהרת המשפחה הילדים שלה יצאו ממזרים. שלחתי מכתב לרבנים הראשיים עם בקשה שיגדירו מה מדריכת כלות חייבת להעביר, ומה אסור לה לומר בלי בקשה מפורשת מצִדם של בני הזוג. לא קיבלתי תשובה אבל מצאתי הנחיה מפורשת של הרבנות מלפני 25 שנה והפצתי לכל מנהלי מחלקות הנישואין הנחיות ברורות. אין לי התנגדות שמדריכות יתנו טיפים לזוגיות טובה, אבל אין מקום לשיח של הפחדות".

בזמנו התפרסם מקרה שבו רשם נישואין ביקש כסף על תעודת הכתובה, ורשם אחר לקח את האישה הצִדה ושאל אותה אם היא בתולה כדי לדעת מה לכתוב בכתובה.
"אנחנו מכירים את התלונות הללו ומטפלים בהן בחומרה. צריך לזכור שמתוך 160 לשכות רישום ייתכן שבני זוג יפלו על אדם מהדור הישן שחי במנטליות אחרת. המועצות הדתיות הן גופים עצמאיים ואנחנו רק רגולטור, אבל הציפייה שלנו היא שרק מדריכות כלות מתאימות יועסקו. לאחרונה התחלנו עם הכשרה מעמיקה לבלניות, שליש מהבלניות עברו הכשרה של עשרה מפגשים שאותה מעבירה הרבנית רותם גלזר ממדרשת נשמת, ואנחנו מקווים להרחיב את פרויקט ההדרכות גם למדריכות כלה. גם את נשות הרבנים שמדריכות את הבלניות העברנו הכשרה".

ומה לגבי הנשים שמבקשות לטבול בלי בלניות?
"גם לגבי זה הוגשה עתירה, וההנחיה היא חד משמעית – לאפשר לכל אישה לטבול כרצונה. לפעמים המעורבות של הבלנית היא סוציאלית, כמו במקרה שבלנית ראתה טובלת עם סימנים כחולים של אלימות על גופה והתלבטה האם היא רשאית לערב גורמי רווחה".

רבני צהר הובילו בזמנו מהלך של פתיחת אזורי הרישום. כיצד הוא השפיע?
"בסך הכול זהו מהלך מבורך שהעלה את רמת השירות בכל המועצות. הבעיה היא כמובן עם הניצול שלו לרעה. יש היום חברות הפקה שמציעות לזוג הכול, כולל רב אטרקטיבי לחופה ורישום נישואין באולם, והעובדה שהזוג לא כבול למועצה שלו ואפשר לנייד אותו למועצה אחרת היא פתח לתקלות כאלו. אנחנו נלחמים בתופעות הללו. אני מבין שהמועצות נלחמות על התיקים כי זה חלק מההכנסות שלהן, אבל לא ייתכן שמועצות חלשות יפעלו בניגוד לנהלים. יחד עם זאת, באופן כללי רמת השירות עלתה ואני מברך על כך".

האתגר הגדול שלכם הוא החתונות האזרחיות, שמספרן הולך ועולה בגלל הדימוי הבעייתי של הרבנות. מה אתם עושים כדי להפוך ליותר אטרקטיביים בעיני הציבור?
"אני אפתיע אותך עם המספרים. ב־2010 התפרסמו נתונים של הלמ"ס ולפיהם נרשמו 37 אלף חתונות ברבנות ו־9,262 חתונות אזרחיות. תקפו אותנו ואמרו שזה בגלל השירות הלקוי, ואני הלכתי ובדקתי את המספרים. גיליתי שמחצית מהמספר הזה הן חתונות יהודיות כשרות שנערכו בחו"ל, שבגלל שלא עברו דרך הרבנות נספרו כחתונות אזרחיות.

"רוב המחצית השנייה היא של זוגות שאחד מבני הזוג איננו יהודי, או כהן וגרושה או ישראלים יורדים. רק 785 חתונות אזרחיות היו של שני יהודים שאינם פסולי חיתון. המקרים שבהם מי שאינם פסולי חיתון מתחתנים אזרחית הם ספורים, ובסוף ישנה הבעת אמון במערכת. לצערי, הבודדים שבוחרים לפרק את מוסד המשפחה היהודית עושים את זה בצורה קולנית ונותנים את התחושה שהם חלק מטרנד גדול. בפועל זה ממש לא ככה".

תגובת ארגון רבני צהר:
מיזם הנישואין של צהר המציין בימים אלה 20 שנה להקמתו, הצליח לחתן 100 אלף אישה ואיש שבחרו להתחתן על פי דת משה וישראל עם רבני צהר. הרבנים המחתנים את הזוגות עושים זאת בהתנדבות מלאה לאחר שפגשו את הזוג לפני החתונה, למדו ודנו איתם על חשיבות הנישואין.

כ־30 אחוז מהזוגות החילוניים בישראל בוחרים מדי שנה להרשם לנישואין ולהתחתן דרך רבני צהר, מספר שגדל מדי שנה.

בגלל שמיזם הנישואין לא מתוקצב, אנו נאלצים  לבקש מהזוגות השתתפות סמלית בעלויות. היינו שמחים מאוד לו הרבנות הייתה בוחרת לתקצב את צהר מתקציבה, ובכך לחסוך לזוגות את התשלום.

נושאים קשורים: