קוראים לי תומר, בן 42, נשוי ואב לשניים. אני עוסק בחינוך והחל מהשבוע אני גם רב חילוני. כן כן, רב חילוני. כבר מגיל צעיר, עוד בתיכון, אני זוכר את עצמי עסוק מאוד בזהות יהודית, במתחים שסביב דת ומדינה בישראל ובערכים הומניסטיים. בחרתי להיות מורה ולגור בירושלים, וכאן המשיכה שלי לנושאים הללו קיבלה ביטוי בלימודים האקדמיים, בתעודת ההוראה, ולבסוף – גם בלימודי הרבנות.

תהליך לימודי ההסמכה לרבנות היו עבורי תהליך אישי מאוד, אבל גם משפחתי, קהילתי, ישראלי ופוליטי. הכול קשור זה בזה. אחת הפעולות הראשונות שיזמתי הייתה מפגש בערב יום כיפור בשכונה שלי. הסתיו הישראלי פועל עליי, החיבור שבין עונות השנה ולוח השנה מדבר אליי.

חשתי שאני רוצה "לעשות" את יום כיפור בדרך שמתאימה לי, אבל בצוותא, בקהילה. חשתי שאין אף בית כנסת בשכונה שאליו אני יכול ללכת, אז הזמנתי אליי הביתה. באותה שנה הגיעה חברה אחת, אבל בשנים הבאות כבר נהיינו עשרות רבות. אנו מקיימים מפגשים שונים, לומדים, מציינים חגים ועושים את דרכנו בהקמה של קהילה עירונית.

בשבוע שעבר התקיים בירושלים כנס ההסמכה של המחזור השישי שלנו, והצטרפנו בגאווה ובהתרגשות רבה לעוד עשרות רבות ורבנים שפועלים בארץ. חלקנו מובילים קהילות במגוון יישובים בישראל; חלקנו עוסקים בקידום סוגיות של דת ומדינה (צביון השבת בישראל, גיור, נישואין וגירושין); רובנו עורכים טקסים – מאות רבות של חתונות מדי שנה, טקסי בר/בת מצווה, וגם לוויות ועוד.

אני מאמין שיש לנו בשורה אמיתית לציבור החילוני בישראל. רבים מדי בציבור החילוני מזהים את היהדות עם דת (ועם הממסד הדתי) וכתוצאה מכך מגיבים בשני אופנים: האחד – לדחות את כל "עסקת החבילה" הזאת בשאט נפש. הם אומרים: "יהדות – זה שוביניסטי, זו כפייה". והאופן האחר טוען: "אם יהדות היא דת אז אני החילוני לא מבין בזה, וכשאני נדרש לזה אני פונה לאדם דתי, שהוא בר סמכא שיגיד לי מה לעשות. גם אם אני והוא חיים בעולם ערכים שונה לגמרי". אנו משרטטים דרך אחרת. דרך של לקיחת אחריות מלאה על יהדותנו, תרבותנו וערכינו.

אז מה זה רב חילוני? בואו נפרק את זה מילולית. לטעמי רב – הווה אומר אדם שיש לו חיבור עמוק ליהדותו, אדם שבקי ביהדותו, מלמד, עורך טקסים, מוביל קהילה. חילוני – כלומר ריבוני, מאמין באדם. ויש גם להוסיף: הומניסטי – כלומר חי את חייו לפי המצפן הערכי המבוטא בהומניזם – שוויון, חירות ועוד. זה רב חילוני.

איך הופכים לרב חילוני? ישראלים לומדים 4 שנים במכון תמורה שבירושלים. לומדים הרבה על זרמים ביהדות, הומניזם, רטוריקה, על טקסי חיים ועל לוח השנה העברי, על קהילה וקהילתיות. כמובן, אני לא תופס את היהדות כדת. אלא כקולקטיב, כמעין משפחה מורחבת ורבת שבטים, שחלקם דתיים. אנו מציעים, כפי שעשו יהודים לאורך כל השנים, לעצב את יהדותנו ברוח הזמן והמקום כיהדות פתוחה, מכבדת ושמחה. אנו רוצים לחיות חיים של יושרה: חיים שבהם אנו אומרים את מה שאנו מאמינים בו, ופועלים לפי אמירותינו.

הכותב הוא מנהל בית הספר התיכון לאמנויות בירושלים, שהוסמך בטקס ההסמכה לרבנים חילוניים של תמורה – יהדות ישראלית, המכון להכשרת רבנים חילוניים-הומניסטיים