ג'פרי וילןטשייר בן ה-52 ורוזלין בייקר בת ה-25 מלונדון זוכו היום מאשמת רצח, אך נמצאו אשמים בגרימת מותה של בתם אימאני בת השלושה חודשים וחצי. המשטרה מצאה כי השניים עינו אותה במשך ימים לפני מותה.

צפו ברגעי האימה
 


מצלמה במעגל סגור קלטה את רגעי האימה: בעוד האם מסתירה את פניה של התינוקת המתה, האב מאחל לה הצלחה לפני שהיא עולה לאוטובוס כדי לממש את תוכניתם הזדונית.

במהלך הנסיעה, תועדה בייקר כשהיא משחקת בטלפון הנייד במשך עשרים דקות, לפני שהיא מפנה מבט לבתה הקטנה בפעם הראשונה. רישומי השיחות גילו מאוחר יותר שהיא שלחה מסרון לאחותה: "אימאני מתה".
     
לאחר מכן, בייקר קראה לאחת הנוסעות, שניגשה לעזור ומצאה את אימאני ללא דופק כשפניה קרות כקרח. הנוסעת המבוהלת לקחה את התינוקת בזרועותיה בניסיון נואש לעזור. אישה אחרת הזמינה אמבולנס, והחלה לבצע פעולות החייאה לפי הוראות החובש בטלפון.

בעוד הנוסעים מנסים להציל את הפעוטה המסכנה, בייקר המשיכה להתעסק בטלפון מבלי לזוז ממקומה. בשלב מסוים החליט נהג האוטובוס לעצור, והתינוקת הובהלה לבית החולים. הרופאים גילו שגולגולתה של אימאן הייתה מרוסקת. היא סבלה מפגיעות ראש חמורות ומעוד 40 שברים נוספים. בבית החולים הכריזו על מותה.

במהלך משפטם טענה בייקר כי החבר שלה, ראפר לשעבר, כפה עליה לעלות לאוטובוס עם הפעוטה המתה במנשא. מנגד טען בייקר כי יש לו 25 ילדים והתעקש: "אני לא לוקח חיים, אני מייצר חיים".
  

רוזלין בייקר (צילום: משטרת לונדון)

אחרי דיון של 14 שעות החליט חבר המושבעים לנקות את הזוג מאשמת רצח, אך מצאו אותם אשמים בגרימת מותה של התינוקת. השופט אמר: "חיי אימאני היו בוודאי כואבים, מלאי מצוקה ומבלבלים, והכישלון להגן עליה הוא עניין רציני שדינו מאסר". המושבעים הוסיפו כי "בשבוע שלפני מותה אימאני הותקפה לפחות שלוש פעמים וסבלה מ-40 שברים בצלעות, ממפרק שבור ומפגיעות ראש חמורות".
 

ג'פרי וילטשייר (צילום: משטרת לונדון)

 
התובעים טענו לאדישות מחרידה של האם. "הציבור שנקלע לתקרית הנוראית עשה כל שביכולתו כדי לעזור לתינוקת. הם היו בפאניקה ובמצוקה. לעומת זאת, האם הייתה קרה ורגועה", אמרו המושבעים.

בבית החולים משערים שהפציעה שהובילה למותה של התינוקת נגרמה כתוצאה מהשלכתה על הרצפה או על משטח קשה. לאחר ששמע את הבשורה, הכיח האב ג'פרי את הקשר שלו למשפחה, ורק בתחנת המשטרה הודה שהוא האבא הביולוגי של התינוקת שמתה.

האם תיארה את האב כאיש אלים מאוד שבכל יום צורך הרואין וקוקאין. היא טענה שלא הייתה שותפה לתוכנית. "כשהסתכלתי עליה, הדבר הראשון שחשבתי שהוא עשה לה משהו רע", אמרה. "חשבתי שהיא מתה". האב מצדו הכחיש בתוקף שפגע בבתו ה"זעירה והיפה" בכוונה או שלא בכוונה.

לטענת האב, בלילה שבו מתה בתו הוא היה מחוץ לבית. כשחזר לפנות בוקר, מצא את אשתו זועמת ואת התינוקת בערסל. הם הלכו לישון, ובבוקר התארגנו במהירות כדי לצאת מבית. בייקר לקחה את התינוקת במנשא. בשלב זה מציין האב כי התינוקת לא השמיעה קול במנשא, ופניה היו מכוסים בשמיכה – אך הוא לא חשד כי קרה משהו רע.

עוד הוסיף האב כי בכל בוקר הוא נוהג לסמן לאשתו "בהצלחה" באגודל, כדי לאחל לה יום טוב. הנאשם טען שבייקר צלצלה אליו מאוחר יותר ואמרה לו: "אימאני לא ממש בסדר".

מפקד המשטרה אמר: "אובדן של ילד הוא טרגי, אבל הידיעה שהתינוקת אימאני עונתה, וכנראה סבלה כאבים חזקים בשעותיה האחרונות – היא עובדה קורעת לב". עוד הוסיף: "רמת האלימות והאכזריות שפגעה בילדה קטנה כל כך היא משהו שמעולם לא נתקלתי בו במהלך הקריירה שלי, ואני מקווה שלא אתקל בו שוב".

בלונדון העונש המרבי על גרימת מותו של ילד הוא 14 שנים.

נושאים קשורים: