הם נפגשים כמעט מדי שבוע, בדרך כלל ביום שישי. המכנה המשותף לכולם – ג'יפ. אבל לא מדובר בעוד קבוצות של ג'יפאים, המחזיקים רכבי יוקרה שיושבים בעיקר בחניה. אלה אנשים שנוסף לחיבתם העזה לשטח, בוחרים לעשות עם הג'יפ שלהם טוב גם לאנשים אחרים, שברוב המקרים הם אפילו לא מכירים.

"בקבוצה שלנו יש חברים מכל הארץ", מספר חיים גולדמן מרעננה. "מכיוון שרוב הג'יפאים בארץ יוצאים לשטח בשבת או בחגים, בפועל נוצר מצב שבו אנחנו הדתיים מוכרחים להתארגן בנפרד. זה לא אומר שכל החברים בקבוצה דתיים. יש גם לא דתיים, והם מקבלים את העניין שאנחנו לא מטיילים בשבתות".
   

"אנחנו מדברים על אנשים שיורדים עם הג'יפים שלהם לשטח, ועל ג'יפים שמתלכלכים ונשרטים". טיול ג'יפים בירדן (יוסי אלוני )

גולדמן, 61, הוא גם יו"ר הבית היהודי ברעננה, ועד לפני חצי שנה כיהן כסגן ראש העירייה. לפני עשרים שנה הקים את קבוצת הג'יפאים שלו, ועם חבריה הוא 'קורע' את הארץ – מה שאומר שכבר עשרים שנה שהוא מחליף ג'יפ בג'יפ. "שלא תהיה לך טעות", הוא אומר, "אל תחשוב שאנחנו מדברים על חבר'ה עם ג'יפים נוצצים של 400 אלף שקל, שכל היום עושים לג'יפ שלהם וקס ופוליש. אנחנו מדברים על אנשים שיורדים עם הג'יפים שלהם לשטח, ועל ג'יפים שמתלכלכים ונשרטים. אני באופן אישי נוסע כבר חמש שנים על איסוזו טרופר בנזין שנת 2000, ולפני כן היה לי ג'יפ קטן יותר, קאיה ספורטאז' בדגם שהיום כבר לא מיוצר. חוץ מזה יש גם הג'יפים הסטנדרטיים של טויוטה ומיצובישי".

הם מונים כ-15 ג'יפאים, אך הרכב הקבוצה משתנה מעט מטיול לטיול. לפעמים הם מגיעים עם הנשים, לפעמים עם הילדים, ויש מי שכבר מביא את הנכדים. "ג'יפאות היא דרך חיים", אומר גולדמן, "העובדה שיש לך ג'יפ עוד לא אומרת שאתה ג'יפאי. ג'יפאי הוא אדם שמרגיש שייכות לארץ ואוהב אותה, שאוהב מורשת, טבע וטיולים. זה אדם שמכיר מורשת קרב והיסטוריה של ארץ ישראל. אנחנו מאוד קרובים ומחוברים לארץ ולמקומות שאנחנו מטיילים בהם".

כג'יפאי ותיק, חיים בוחר לפתוח את השיחה בכלל שהוא מבחינתו חוק בל יעבור: "בתורת הג'יפאות יש כלל גדול, כלל ברזל – לעולם לא יוצאים לשטח לבד. אם קורה לך משהו בעומק השטח ואתה לבד, החיים שלך בסכנה. אתה יכול למצוא את עצמך תקוע במרחק של חמש או שש שעות הליכה מנקודת יישוב או כביש ראשי. לכן יוצאים לשטח רק בקבוצות.
 

"יש לנו קטע של עזרה לזולת". חיים וחבריו עורכים טיולי התנדבות לאוכלוסיות שונות, ביניהן נכים ובעלי מוגבלויות (צילום: שאטרסטוק)

"יש לנו קטע של עזרה לזולת. זה מתחיל בדבר הכי טריוויאלי וקטן, שאם אתה רואה ג'יפ תקוע אתה לעולם לא תחלוף על פניו. אתה תעצור, תציע עזרה ותסייע לחלץ. אבל מעבר לזה אנחנו דוגלים בערך ההתנדבות למען הקהילה והכלל".

חיים מתכוון לטיולי התנדבות שעורכים הוא וחבריו לאוכלוסיות שונות. לפעמים מדובר בילדים חולי סרטן ומשפחותיהם, לפעמים אלו ילדים בעלי צרכים מיוחדים ולעתים מתנדבים עם נכים ובעלי מוגבלויות. חיים וחבריו עושים את זה בג'יפים שלהם, על חשבון זמנם וכספם. מי שעושה את החיבור בפועל היא עמותת-גג בשם 'מסייעת ארבע על ארבע', המחברת בין קבוצות ג'יפאים מכל הארץ לעמותות וגופים המבקשים לספק לבעלי הצרכים המיוחדים ובני משפחותיהם הפוגה משחררת מחיי היומיום העמוסים, באמצעות טיול רכוב בחיק הטבע.

הפעם לא ממהרים

שיתוף פעולה כזה מתקיים עם עמותות 'עזר מציון', 'זיכרון מנחם' או 'גיבורים קטנים', שמארגנות מדי שנה קייטנה לילדים חולים יחד עם בני משפחתם. גולדמן וחבריו, יחד עם עוד מאות ג'יפאים, מגיעים בהתנדבות לאחד מימי הקייטנה הללו והופכים את רכבם למעין כיסא גלגלים בעבור אלו שזו כנראה הדרך היחידה שלהם לטייל, ובכך מוציאים אותם משגרת הטיפולים והאשפוזים הארוכים והמתישים.

"השבוע התקשרה אליי אישה שהציגה את עצמה כמנהלת מעון לנשים מוכות, ושאלה אם נוכל לעשות יום כיף לדיירות המעון וילדיהן, כ-50 נפשות. זה אומר שצריך לארגן יותר מעשרה ג'יפים, אם הממוצע בג'יפ הוא ארבעה מקומות", מספר חיים. חישוב המקומות משתנה לפי אופי הקבוצה המטיילת: "כשמדובר בנכים יש פחות מקום, מכיוון שיש להם ציוד ומלווה שצריך להצטרף".

לאחרונה החלו חברי הקבוצה את שביל חוצה ישראל לרכבי ארבע על ארבע, מאילת לחרמון. לחיים תהיה זו הפעם השלישית שהוא חוצה את ישראל לאורכה. הממוצע לאתגר שכזה הוא שמונה ימים; הם כמובן לא עושים זאת ברצף, אלא קטעים-קטעים. מדי שבוע הם נפגשים ל-24 עד 72 שעות וכך גומאים את המרחק. "אפשר לעשות את זה גם בחמישה ימים, אבל אז זה הופך למרוץ בלי הנאה. אנחנו לא בתחרות. אנחנו רוצים ליהנות מהשטח. לרדת, לראות את הנוף, לבקר באתרים, לטבול. הפעם החלטנו לעשות את זה בלי להגביל את עצמנו בזמן, אפילו אם ייקח עשרה ימים. יש לנו זמן, ואנחנו מתכוונים לנצל אותו וליהנות מכל רגע".

"חי בג'יפ"

יהושע כרמל מטפח כבר שלוש שנים את ה'בייבי' שלו – טיולי ג'יפים ביהודה ושומרון ובירושלים והסביבה. עד כאן זה לא נשמע כמו משהו מיוחד במינו. אלא שהסטארט-אפ של יהושע מאפשר גם לאלה שאין להם ג'יפ להצטרף מדי שבוע לטיול כזה. במודל שפיתח יהושע, בעלי הג'יפים שנרשמים לטיולים מארחים את אלו המבקשים להצטרף, בדרך כלל תמורת סכום סמלי של השתתפות בעלויות הטיול.

איך זה עובד? מדי שבוע מפרסם כרמל בדף הפייסבוק שלו ("יהושע כרמל ג'יפים בשומרון") את היעד של הטיול הקרוב, ומזמין בעלי רכב שטח להצטרף ואף לארח ברכבם מטיילים נוספים. את ההרשמה עושים ישירות מול יהושע, שמספר הטלפון שלו מתפרסם בהודעה על הטיול. יהושע מקפיד על גיוון של משתתפי הטיול – של הג'יפאים ושל האורחים. "הרעיון הוא לתת לכולם להרגיש את החוויה ולתת גם לאנשים חדשים להצטרף". בנוסף הוא מקפיד לא לצאת עם יותר מ-15 ג'יפים. "כשאנחנו מגיעים ל-15 אני עוצר את ההרשמה, אחרת התנועה הופכת מורכבת וגם המשתתפים נהנים פחות. עד 15 כלי רכב זו כמות שמאפשרת הנאה ואינטימיות", הוא מסביר.

מתוך דף הפייסבוק "יהושע כרמל ג'יפים בשומרון":

 

"אין מאפיין אחד למשתתפים. באים גברים ונשים, דתיים וחילונים, מתנחלים ועירוניים". את כל הנרשמים הוא מאחד בקבוצת וואטסאפ שהוא פותח במיוחד לצורך העניין, ושם נקבעים הפרטים הקטנים, התיאומים והסגירות האחרונות. העובדה שיהושע עושה שימוש בוואטסאפ היא הישג מרשים יחסית למי שהצטרף אליו רק לפני חודשיים. במשך שנתיים וחצי הוא הצליח לארגן מדי שבוע טיול רק באמצעות פייסבוק. כששואלים אותו למה הוא בכל זאת נכנע לקדמה, הוא משיב: "ניצחתי את כולם. הסתכלתי ימינה, הסתכלתי שמאלה, ראיתי שכולם בוואטסאפ והבנתי שנשארתי אחרון".

כרמל, 31, הוא מדריך טיולים זה שלוש שנים, "וזה רק באופן פורמלי", הוא אומר. במקור הוא מאלקנה, אבל "בפועל גר בג'יפ". הוא עדיין מחפש את האחת, אבל "זה ממש לא קשור לפרויקט", הוא מנסה לשכנע. הוא נוהג כעת בסוזוקי ג'ימני, ומתכנן בקרוב לעבור לג'יפ גדול יותר. לרוב ייערכו הטיולים בהפקתו בימי שישי, אך יש גם אפשרויות נוספות כמו טיולי שיטפונות, טיולים ליליים וטיולים בני יומיים הכרוכים בלינת שטח. לכל טיול תהיה הגדרת נושא משלו. כמה ימים אחרי כל טיול מעלה כרמל סיכום קצר של הטיול האחרון ותמונות.

"כבר שנים שאני מטייל בכל דרך אפשרית, ואחרי הרבה שנים ברגל הגעתי גם לג'יפ. עם הזמן הבנתי שזו יכולה להיות דרך מצוינת לחבר אנשים ולהביא אותם למקומות שברגל הם לא היו מגיעים אליהם בחיים. המטרה היא לטייל בכל מקום, בלי להגביל את עצמנו לאזור מסוים ובלי לחשוש, וכל מי שרוצה להצטרף – מוזמן", הוא מתאר את מטרת הקבוצה.

על הרעיון הייחודי לחבר בין ג'יפאים למטיילים אורחים הוא אומר: "זה מדהים, זו חוויה מיוחדת גם לבעלי הרכבים. אני תמיד מארח בג'יפ שלי, וכך גם רוב המשתתפים. זה יוצר אווירה וקשר מיוחד בין האנשים. משהו שקשה להסביר".

ביום שישי האחרון יצאה הקבוצה לטיול באזור הרי ירושלים תחת הכותרת "זה אשר ילך בדרך שהלכנו" – מילים הלקוחות מתוך השיר 'באב אל-וואד' המפורסם של חיים גורי, המספר את סיפורן של השיירות שפרצו את הדרך לירושלים במלחמת השחרור. נקודת המפגש נקבעה לצומת נחשון, והמסלול כלל נסיעה על דרך בורמה, תצפית על תוואי הרכבת לירושלים ומשם דרך השטח לכיוון הסטף.

מגשרים על פערים

קבלו סיטואציה: אתם בטיול באמצע השטח, ברכב פרטי או בג'יפ, ונתקעתם. חייבים חילוץ. תשמרו את המספר הזה כי הוא יכול לסייע לכם: 609-707-700-1. זהו המוקד של 'תופעת טבע' – מומחים לטיולי ג'יפים, איתור וחילוץ. את 'תופעת טבע' או ה'תופעה' כפי שהיא נקראת בקיצור, הקימו ינון (30) והראל (25) רצון לפני חמש שנים.

'תופעת טבע' התחילה מתוך רצון לסייע למטיילים שאיבדו את דרכם או נתקעו בשטח, אך כיום היא כוללת פעילויות נוספות. "אנחנו עושים בהתנדבות טיולים לעמותות, עורכים ימי ניקיון בחופי הארץ, בנחלים ובשמורות טבע, ומסייעים בשיקום של כל אותם מקומות. אנחנו מקימים חניונים ומצפים", אומר הראל. "לפני כמה זמן הגיע אלינו סרטון של בחור עם ג'יפ שממש הרס תוואי של נחל בצפון. מיד הזעקנו מתנדבים שלנו ויצאנו לשקם את השטח".
 

"אנחנו עושים בהתנדבות טיולים לעמותות, עורכים ימי ניקיון בחופי הארץ, ומסייעים בשיקום של אותם מקומות". לכלוך בחוף אשקלון (צילום: אדי ישראל)

ינון והראל הם שניים מ-14 אחים שגדלו בפרדס-חנה; ינון גר בכרכור והראל בכפר-פינס. הראל נשוי ודתי, ינון רווק וחילוני. ינון מדריך של ילדים בסיכון והראל עובד בקק"ל. "אנחנו הפכים, ומבלים כל היום ביחד", אומר הראל. "אני דתי וימני והוא אתאיסט שמאלני. גדלנו בבית חרדי אבל אצלנו במשפחה יש הכול. דתיים, חרדים, ברסלב, חב"ד וחילונים. זה בדיוק גם העניין ב'תופעת טבע'. יש לנו מתנדבים מכל הסוגים". להראל יש ג'יפ מדגם גרנד צ'ירוקי 1997, ולינון יש סוזוקי ויטארה 1993.

"גדלנו במשפחה שכל היום נתנה ועזרה. אבא שלנו תמיד עזר והתנדב בעמותות ובארגונים", מספר ינון מהיכן הכול התחיל. "המיוחד ב'תופעת טבע' הוא נתינה שהיא ממש על הדרך. פתאום באמצע היום אתה קופץ לבן-אדם שנמצא כמה דקות ממך וצריך חילוץ".

"רצינו לעשות טוב לאנשים", אומר הראל, "לעזור למי שצריך עזרה, לעשות טוב לסביבה, לעשות טוב לאנשים. לכן אנחנו עושים הרבה פעילויות לשמירה על הטבע, ולכן אנחנו מארגנים טיולי ג'יפים בהתנדבות. לשבור את המוסכמה הזאת שטיולי ג'יפים זה לעשירים בלבד".

בתחילת הדרך גייסו האחים מתנדבים דרך חברים והסביבה הקרובה, בהמשך השמועה עברה מפה לאוזן. עם השנים הלכה ה'תופעה' והתרחבה. עוד ועוד אנשים נרתמו, ויותר ויותר ג'יפאים התנדבו להיות מחלצים. "זה הגיע למצב שהתופעה גדלה מעצמה. הגענו לכמות מטורפת של מתנדבים", אומר ינון. כיום מונה 'תופעת טבע' יותר מ-7,000 ג'יפאים מתנדבים שמאוגדים ביותר מ-40 קבוצות וואטסאפ לפי אזורים. ההתארגנות נותנת כיסוי ומענה בכל רחבי הארץ, מקריית-שמונה ועד אילת.

אחת הדרכים לגייס מתנדבים חדשים היא להציע לנהגים שפנו ל'תופעת טבע' ונזקקו לחילוץ להפוך למחלצים בעצמם. בנוסף ישנו המוקד הטלפוני שמנתב שיחות לצוות המוקדנים, צוות רכזים שאחראי לכל גזרה ולמערך המתנדבים הכללי. הראל וינון חברים ומעורבים בכל הצוותים והקבוצות.

במהלך שיחתנו הראל מקבל שיחה. על הקו גבר שהתחפר בשטח. "אני נמצא באזור חוף הים באשקלון, ירדתי לחוף ושקעתי בחול", הוא מתאר להראל את מיקומו ואת הבעיה. "שלח לי בוואטסאפ תמונה של הרכב ומספר טלפון", עונה לו הראל ומיד מטפל בקריאה. בעונת החורף מוזעקים מתנדבי ה'תופעה' ל-200 חילוצים ביום (!) ברחבי הארץ. כעבור חמש דקות מתקבלת קריאה ממשטרת חדרה על חיפושים אחר נעדר. לפני חמישה חודשים, במהלך גל השרפות הגדול שפקד את המדינה ובמיוחד את אזור חיפה, הצליחו ב'תופעת טבע' לגייס כ-40 ג'יפים לצפון וסייעו שם בפעולות חילוץ, הצלה וכיבוי.
 

בחורף מוזעקים מתנדבי 'תופעת טבע' ל-200 חילוצים ביום (רכב חילוץ בהונגריה) (צילום: EPA)

"יש לנו גם שני מחלצים מתנדבים שאחד תרם כליה לשני", מספר הראל. "זו קהילה, זו משפחה. אם מישהו תקוע בצפון או בדרום, לא משנה איפה בארץ, אנחנו נדאג לך למקום לינה אצל אחד מחברי הקבוצה".

הם הספיקו לחלץ חתן וכלה שבחרו להצטלם ליד הים ונתקעו, השתתפו בחילוץ של אדם שהיה בדרך להיפרד מאביו ששכב על ערש דווי. "למחרת החילוץ הוא התקשר אליי ואמר לי: אתה לא מכיר אותי, אבל בזכותכם הספקתי להיפרד מאבא שלי. אם הייתי מתעכב עוד כמה דקות, לא הייתי מספיק להיפרד מאבא. זה מרגש. מתנדב שלנו חילץ עורך דין שתבע אותו כמה חודשים לפני כן. זו הרוח של 'תופעת טבע', נתינה מהלב", אומר ינון.

נושאים קשורים: