שם:­ג'ו זבולוני(לפרופיל הפייסבוק של ג'ו)

גיל: 44
 

"ראיתי איך ישראל מפסידה בכל המערכות ההסברתיות נגד החמאס". ג'ו זבולוני (צילום: מתוך הפייסבוק)

מצב משפחתי: נשוי

מגורים: ארה"ב, מיאמי.

תעסוקה: איש עסקים.

פז״ם ברשת: 4-5 שנים.
 

האיש הימני ממיאמי. ג'ו זבולוני (צילום: מתוך הפייסבוק)

מספר עוקבים / חברים: 18 אלף בפרופיל האישי ובדף ההסברה באנגלית יש לי קרוב ל-50 אלף עוקבים.

כמה מתוכם חברים שלך באמת? כמה מאות, אני מניח.

משפט שמזוהה איתך ברשת החברתית? Don't mess with The Jewish state.

איך הכל התחיל? ישראל לוקה קשות בהסברה בעולם. זו החולשה העיקרית שלנו. החובה שלי הייתה לשנות את זה ולכן החלטתי להירתם למאמץ ולמאבק נגד אויבי המדינה, ואם אפשר אז גם להוביל את זה. הכל התחיל ב"צוק איתן", אז ראיתי איך ישראל מפסידה בכל המערכות ההסברתיות נגד החמאס, ואיך כל הגופים האנטישמים בעולם מתאחדים למטרה אחת – להכריז על המדינה שלנו "מדינת כיבוש" ולגרום לדה-לגיטימציה של צה"ל. זה מזעזע.

292 שיתופים, 143 אלף צפיות: ג'ו מסמן פעילת BDS ומספר למה היא לא תוכל להגיע יותר לישראל
 
מה עשית כדי לשנות את המצב? פתחתי דף פייסבוק בשם "stop hamas", שמסביר את האידאלוגיה של חמאס ושל אויבי ישראל. עם הזמן הפכתי להיות ממש כמו צייד נאצים – אדם שחושף גופים שקוראים לאנטישמיות, מהללים שהידים, מעודדים רצח של יהודים וכאלה שפוגעים במדינה במזיד.

עשית פעם שיימינג? אני לא מאמין בשיימינג. אנחנו צריכים להתאחד נגד כל אויבנו, לפעול יחד דרך הרשת, אבל לא לחצות את הגבולות שלנו כבני אנוש.

מה הסוד של העמוד שלך? כמו שאמרתי, אני גם מסמן את האויבים וגם תוקף את מי שעושה לנו שם רע בעולם – ומסתבר שאנשים אוהבים את זה. יש המון פרגון לעשייה שלי מהציבור וזה נותן לי את הכוח להמשיך הלאה.

מה הדבר הכי מפתיע שעשית בשביל ישראל? יש הרבה. האוטו שלי, למשל, עטוף בדגלי ארצות הברית וישראל, והוא כמו הביזנס קארד שלי. המשטרה האמריקאית קוראת לי שם "קפטן יזרעאל". האוטו הזה הוליך הפגנות בעבר ופעילויות למען ישראל בארצות הברית.

12 אלף גולשים צפו: "נותן לשונא ישראל בראש"
 
כאמריקאי, אתה חושב שטראמפ הוא בחירה נכונה לנשיאות ארה"ב? אין פה בכלל שאלה. זה מתבטא באו"ם. ניקי היילי (השגרירה האמריקאית באו"ם) שהיא עובדת של טראמפ, מונתה על ידו ועושה מה את שהבוס שלה אומר לה לעשות – פעולות למען ישראל. נכון, רוב התהליכים המדיניים לוקחים זמן, אבל באו"ם התגובה היא מיידית, כי יש שם ועדות שמתכנסות להצביע כאן ועכשיו. אני רוצה לעודד את ישראלים ולהגיד להם שהניצחון של טראמפ היה חשוב מאוד, ושהאופציה השנייה שהייתה לישראל בבחירות האמריקאיות האחרונות הייתה בהרבה פחות טובה.

מה המטרות הבאות של העמוד שלך? לאחד את עם ישראל. יש כאן פילוג גדול בין ימין לשמאל שלא קיים באף מקום אחר בעולם. אני נפגע מזה שאנשים מעלים פוסטים עם המילה "שמאלנים" – אני לא אוהב את ההכללה הזאת. כשאיראן באה להשמיד את מדינת ישראל לא אכפת להם משמאלנים או ימנים, הם רוצים להשמיד את כולנו כיהודים. אני לא מדבר על השמאלנים הקיצוניים שאיבדתי מהם תקווה, אלא על המתונים יותר. ויש הרבה כאלה.

מה ההבדל בין הפוסטים שעולים כעת לעומת פוסטים שלך שעלו בעבר, אם בכלל? כיום אני מבקש יותר ויותר מהגולשים שלי לעזור לי במאבק למען מטרות מוגדרות. זה חיוני ומהותי לפעילות שלי. לדוגמה, יש בית מלון בשיקגו שאירח כנס של ארגון השמאל הקיצוני "ג'ואיש וויס פור פיס", ונתן במה למחבלת עם דם על הידיים, שישבה בבית הסוהר הישראלי ושוחררה בעסקת שבויים. ביקשתי מהעוקבים שלי להיכנס לדף של בית המלון ולדרג אותם בדירוג נמוך. הפוסט שלי גרם לכך שהדירוג שלהם נפגע בענק, נפל ממ-5 ל-3 כוכבים.

מה למדת על העוקבים שלך? הם עוזרים לי מאוד ואני מרגיש שאני מדבר לקהל שפשוט צמא לעשות משהו, לשנות את ההסברה בארה"ב ובישראל, כי הוא מרגיש שהשלטון מסביבו חסר יכולת לבצע דברים מהותיים.

 
יצא לך להיפגש עם עוקב? כמובן, עם הרבה עוקבים. כל מי שמגיע למיאמי יכול לתפוס אותי לשיחה או לסלפי. אם אני באזור אני אעשה זאת בשמחה. בסך הכל רוב התגובות של הגולשים מפרגנות, אוהבות ותומכות. אין על העם שלנו.

מה מעצבן אותך באמת, מוציא אותך מדעתך וגורם לך להתיישב מול המחשב ולכתוב? הצביעות בעולם כלפי העם היהודי. איך לא מדברים על סוריה? על דאעש? על סודן? על ערב הסעודית שבה לנשים אסור לנהוג? למה העולם לא מתקומם נגד כל אלה? תמיד מתעסקים רק בנו וכמה שאנחנו לא בסדר. האי-צדק הזה מבעיר לי את כל הפיוזים. אבל הכי כואב לי שיש אנשים בעם שמציגים דעות, שמראות שהם האויבים הגדולים ביותר של ישראל. כואב לי לראות שהשנאה לישראל מגיעה לפעמים מהיהודים עצמם. הלוואי שזה ישתנה.

אתה פוחד שהפוסטים שלך עלולים לסכן גורמים מסוימים, כמו פעילי שמאל? אם יש עוקב בפייסבוק שלי שמפרש את מה שאני אומר כדי לפעול בצורה קיצונית, אלימה וכותב דברים פסולים – אני נותן לו בפעם הראשונה אזהרה חמורה, ובפעם השנייה אני מוחק אותו מהדף שלי. אני לא מאמין בהסתה או בקללות. הרבה אנשים מארצות הברית נכנסים לדף שלי וזה לא הולם מבחינתי שהם יראו קללות או איומים.

כמה שעות ביום אתה מבלה מול המסך? יותר זמן משאשתי אוהבת, אבל מעולם לא ספרתי או מדדתי את זה.

המשפחה שלך תומכת בפעילות שלך ברשת? בהחלט, הם מאמינים בי. אגב, אני נוהג להפריד בין הפייסבוק ליתר תחומי החיים שלי – כשאני עם המשפחה אני רק איתם, כשאני עם הילדים שלי אני מרוכז בהם וכשאני בעסקים אני כולי שם. כך גם לגבי הפייסבוק. בכל זאת, מישהו צריך להביא בסוף היום פרנסה הביתה, אי אפשר "להיתקע" כל היום ברשת החברתית.

קיבלת איומים על חייך בעקבות פוסטים שפרסמת? אסור לי לדבר על זה.

היו איומים פיזיים של ממש? כנ"ל.

שלחו לך תביעות על הוצאת דיבה? לא.

141 אלף צופים: "'הארץ' לא לקח בחשבון באיזה טיימינג גרוע הוא בחר להחרים מוצר ישראלי, דווקא כשאני בישראל"
 
כמה פוסטים אתה מעלה ביום? תלוי בזמן, בעיתוי ובצורך השעה. אני לא יכול להגיד בדיוק כמה אני מפרסם מדי יום. זה לא ביזנס מחושב.

מחקת פעם פוסט שכתבת? אני גאה בכל פוסט שאני מעלה, מוחק פוסטים רק לעיתים נדירות.

על מה לא תכתוב לעולם? יש הרבה דברים שלא אכתוב עליהם. אני לא ארשום שום דבר גזעני כלפי אף אחד, ואני גם לא אעשה הכללות – זה עיקרון שגדלתי עליו, כי בארצות הברית אני חי עם נוצרים, היספנים, שחורים ועוד. מי שכותב לי "איך אתה מעז לפרגן לנוצרים?" – מורחק מהפרופיל או מהדף שלי לצמיתות.

מה הפוסט הכי ויראלי שלך? הסרטון על ממרח השוקולד "השחר העולה". קמתי לפני מספר ימים בבוקר, שעות ספורות אחרי שנחתתי בישראל (הגעתי לביקור מולדת בארץ), וראיתי ששלחו לי הודעות על הכתבה של רוגל אלפר בעיתון "הארץ" – שדרש להחרים את הממרח שעליו גדלתי בגלל הקשר של חברת השוקולד להתנחלויות. זה הטריד אותי מאוד. הרגשתי זפטה כזאת, מכה איומה. לא הבנתי אם הגעתי לישראל או למקום אחר. הייתי חייב להעלות על זה סרטון זועם וזה הצליח בגדול.

 
איזו הודעה הכי מוזרה או מביכה קיבלת באינבוקס? בחורה כתבה לי שהיא רוצה להיפגש איתי ולא הבנתי שהיא מנסה להתחיל איתי. אמרתי לה בהתחלה, בתמימות, שאני אשמח לפגוש איתה ושיש לי מפגש עוקבים בקרוב אז שתבוא לשם. היא כתבה לי בתגובה שהיא רוצה לראות אותי בארבע עיניים. פה חשדתי. לא עניתי לה, הייתי נבוך. היא כתבה לי מיד אחרי שהיא מוכנה להצטייד בשתי חפיסות של "השחר העולה" כדי להיפגש. זה הצחיק אותי. הבהרתי לה בשלב הזה שאני נשוי ומאושר במקום שבו אני נמצא מבחינה זוגית.

כיבית את האפשרות לקבל התראות? כן. אני נכנס רק מדי פעם לבדוק מה קורה בנוטיפיקיישנס.

אם היית יודע שזה הסטטוס האחרון שלך ברשת, מה היית כותב בו? עם ישראל חי!

שקלת לפתוח חשבון בטוויטר או באינסטגרם? יש לי חשבונות בשתי הרשתות החברתיות האלה, אבל הם לא פעילים. אולי בעתיד אשתמש בהם.

אושיותמומלצות ברשת או דפי רשת מועדפים? יואב "הצל" אליאסי, שלומי חזות, THE ISRAEL PROJECT, להושיט יד ו-UN WATCH.

"מפקד המחוז: אנחנו לצד ישראל!"