בתגובה לחשיפת 360 בנושא הפשיעה החקלאית וחוסר האמון של החקלאים ברשויות, אמר היום יו"ר השדולה לחקלאות בכנסת, ח"כ חיים ילין מ"יש עתיד", כי בסוף חודש מאי יקיים דיון בכנסת בנושא. "במושב הבא, בסוף מאי או בתחילת יוני, אני הולך לארגן יום חקלאות על עתיד החקלאות ועל הפשיעה החקלאית, יחד עם איתן כבל ועם בצלאל סמוטריץ'", אמר ילין, והדגיש כי "זה לא עניין פוליטי של ימין או שמאל, זה משהו שצורם לכולנו".
 
המשתתפים לא יהיו החקלאים עצמם, אלא ארגונים שמתנדבים בהם צעירים בעזרה לחקלאים ובשמירה מפני גניבות. "השאיפה היא לשמוע דווקא מהצעירים בשביל שיגעו בלבבות של השרים", אומר ילין. "צריך לצאת מהקופסה. כל הזמן אנחנו חוזרים על אותם דיונים ושום דבר לא קורה".

ילין קובע כי "הבעיה העיקרית היא היעדר אכיפה. הפשיעה החקלאית מבוססת על זה שרוב החקלאות נמצאת באזורים שבאחריות משמר הגבול. כל פעם שיש אירוע בירושלים מג"ב מוקפצים לירושלים ואז אין בכלל מי שישמור על החקלאים".

בעיה שנייה שמעלה ילין היא שקל מאוד לגנוב עדר בשעות הלילה. "גם אם יש מצלמות, תוך שעה העדר הזה או שהוא שחוט או שנמצא במכלאות מעבר לקו הירוק", הוא אומר. "הסיבה היא שבגדר המזרחית אין כלום ואפשר לעשות זאת בקלות".
 

"באזורים מסוימים הפשיעה גומרת את החקלאות, והמדינה לא עוזרת". גנבות מחקלאים (צילום: טל זמיר)

בעיה שלישית היא שלחקלאים רבים לא משתלם לבטח את הנכסים שלהם, ולכן אין להם ביטוח. זו הסיבה, לפי ילין, לכך ש"באזורים מסוימים הפשיעה גומרת את החקלאות, והמדינה בכלל לא עוזרת בתופעה הזאת. אפשר היה למנוע את כל זה, והממשלה לא עושה כלום".

ביחס לגנבות הבקר אומר ילין כי ההחלטה של משרד החקלאות להקים מאגר ביומטרי עשויה להקל על תפיסת הגנבים: "יש התקדמות בנושא של המאגר הביומטרי של החיות. אם יש די-אן-איי אפשר לבדוק של מי העדר ולהוכיח בבית המשפט".

טל זמיר: "נאלצים להתמודד עם תופעות מאוד קשות". מתוך הכתבה ב-360

 

ילין מוסיף כי "הדבר השני שצריך לבדוק הוא נושא הענישה. אין ענישה במדינת ישראל. כל הדברים האלה לא עולים מיליונים, זה מה שהכי מעצבן. בעזרת תשומת לב נאותה וניהול נכון אפשר למנוע את זה. בצורה הזאת לא יהיו גנבות, חברות הביטוח יבטחו שוב נגד פשיעות כאלה, ולמדינה זה יעלה פחות. הבעיה היא שהמדינה לא מונעת, בדי-אן-איי של המדינה אין מניעה".

ילין כיהן בשנים 2007- 2015 בתפקיד ראש המועצה האזורית אשכול. "בתקופה שלי כראש מועצה הייתי עובד עם משמר הגבול ועם מתנדבים בצורה בלתי רגילה, והייתי נחוש שלא יהיו גנבות", הוא אומר. "אני לא אומר שהייתי מונע הכול, אבל אפשר לעשות את זה. יש בעיה בסדר העדיפויות".

לדבריו, בעיית הפשיעה החקלאית היא חלק מתופעה כללית של פשיעה בישראל. "אנחנו נותנים לדבר הזה להרים ראש, ורק כשמתחילים לקרות אסונות, כשמישהו יורה על מישהו שחדר למשק שלו – אז שומעים על זה בכותרות", הוא מאשים.
 

"אלף השקלים האלה יהפכו למאה אלף, כי לאף אחד לא אכפת". חקלאי מגן על פרות במרעה (צילום: דרור ארצי, ג'יני)

 
"לא שומעים על גנבות של טרקטורים, מכוניות, ואפילו מחשבים או קולטי שמש שמפעילים את ההשקיה או גנרטורים. זאת הפרנסה של אותם שודדים. הם באים כל לילה, המשטרה כבר מנסה לתפוס אותם, ואלף השקלים האלה יהפכו להיות עשרת אלפים, ומחר גם מאה אלף שקל, כי לאף אחד לא אכפת", הוא מוסיף.

"משהו מעוות פה באכיפה ובענישה, וצריך לטפל בזה", הוא מסכם. ויש לו גם הצעה לשיפור בתחום הזה: "אחד הדברים שהצגתי לפני שרת המשפטים הוא הדרישה שיהיו בתי דין מקצועיים, שיהיה שופט לפשיעה חקלאית – אחד בצפון ואחד בדרום", הוא אומר. "ככה נוריד את הפשיעה ב-50 אחוז".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "במשטרה רואים חשיבות רבה במתן מענה לסוגיית הפשיעה במגזר החקלאי. במסגרת המאמץ המשטרתי הכולל ישנו טיפול ארצי במסגרתו עושים שימוש במשאבים ארציים הכוללים את תמונת המודיעין הכוללת, צוותים מיחידות ארציות ופריסה של כוחות ואמצעים באופן שהביא לתוצאות מוחשיות בשנה האחרונה, הן בתפיסת כנופיות שפעלו בכל רחבי הארץ והן מבחינת החזר תוצרת וכלים חקלאיים". עוד נמסר כי "הצגה חלקית של הנתונים אינה משקפת את תמונת הפשיעה החקלאית בישראל ובוודאי לא את המאמץ האדיר המתבצע מדי יום לסכלה ע״י אלפי שוטרים ומתנדבים.

"בשנים האחרונות בוצעו תהליכים רבים לחיזוק וטיוב המענה המבצעי במגזר הכפרי באמצעות הוספת עשרות שוטרים לטיפול בפשיעה החקלאית, חיזוק היחידות המרכזיות אשר הביאו למעצרם של מחוללי הפשיעה מרכזיים במגזר הכפרי ועוד. בימים אלו מתבצעים תהליכים נוספים".