האם בקרוב ייחשפו מפעילי הקמפיין נגד החיילים החרדים? שנים אחרי שהחלו להיתלות בריכוזי המגורים החרדים מודעות רחוב ובהן קריקטורות מבזות המציגות את החיילים החרדים כ"חרד"קים" (חרדים קלי דעת), כעת ניתן רמז ראשון שעשוי להוביל לאלו העומדים מאחורי היוזמה.
 
חוברת לגיוס תרומות שפורסמה בארצות הברית מציגה מספר רב של אפשרויות לתרומה עבור פעילות חרדית בישראל. בפרסום המדובר, שיצא לאור ביידיש, נחשף לראשונה שם הגוף שעומד מאחורי "קמפיין החרד"קים":  "קרן הגיוס להצלת עתיד היהדות החרדית בארץ הקודש".

בנוסף לכך מופיעים בחוברת שמות הרבנים שתומכים בקמפיין: הרב יצחק טוביה וייס, מנהיג הפלג האנטי-ציוני שמרכזו בירושלים, הרב יעקב מאיר שכטר, מרבני חסידות ברסלב בשכונת מאה שערים, הרב יהושע רוזנברג והרב חיים צבי טייטלבוים. כל הרבנים האלו משתייכים למיעוט בקרב המגזר החרדי שאינו מכיר במדינה ולא משתתף בבחירות.

מדובר בתקדים, שכן עד עתה הקמפיין שמתנהל למעלה משלוש שנים, וניכר היה כי עומדים מאחוריו גורמים בעלי הון – לא הציג את שמות הרבנים המגבים אותו. עם זאת, לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן ההערכות בקרב הציבור החרדי היו כי מפעילי הקמפיין משתייכים למיעוט האנטי-ציוני.

גורמים במשטרה מסרו ל-360 כי ככל הנראה הרבנים המוזכרים לא יזומנו לחקירה, כיוון שהסכמה לפעולה לא מהווה עבירה פלילית. מעבר לכך, גם לא בטוח שמפעילי הקמפיין עצמם, במידה וייחשפו, יעמדו בפני חקירה פלילית, כיוון שלא בטוח שמעשיהם נחשבים להסתה.
 

מחירון קמפיין החרד"קים (צילום: מתוך החוברת)

בחוברת גם פורסמו סדרי הגודל של מחירי הפעולות נגד הגיוס. מודעות קיר במסגרת הקמפיין עולות כאלף דולר בחודש, כמיליון פשקווילים (מנשרים שמפוזרים ברחובות) – כאלפיים דולר, וסטיקרים עולים כאלף דולר. הסכום הכולל של הקמפיין הוא 10 אלפים דולר בחודש.

לצד זאת, פעולות נוספות עולות גם הן כסף. "הצלת גיוס בנות", כלשונם, עולה 750 דולר לשבוע, פעילות בקרב "בני תורה הספרדים" – עדות המזרח – מחירם 360 דולר ליום. בחוברת אף נכתב כי פעילות בקרב בני "היישוב הישן" עולה כאלף דולר לשבוע – פרסום תמוה, כיוון שבני היישוב הישן הם אלו המשתייכים לקהילות שמרניות במיוחד, והמתגייסים מתוכם ספורים עד לא קיימים.

הקמפיין נגד החיילים החרדים החל בתקופה שבה הוועדה לשוויון בנטל, בדחיפת יושב ראש יש עתיד ושר האוצר דאז יאיר לפיד, גיבשה את חוק הגיוס החדש. בזמנו, הקמפיין הצליח ליצור תדמית שלילית לחיילים החרדים, גם בקרב המיינסטרים החרדי, שחש אז נפגע מיחס יש עתיד נגדו.
 

הפגנות החרדים נגד מעצר עריק (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

מאז שיש עתיד נמצאת באופוזיציה, וחברי הכנסת החרדיים הצליחו להעביר שורת תיקונים בחוק הגיוס, היחס השתנה. "הממסד החרדי לא תמך בקמפיין נגד החיילים החרדים בשום שלב", הסביר ישראל כהן, פרשן האתר החרדי כיכר השבת. "אולם מבחינת האנשים ברחוב, אפשר לומר שבתקופה שבה יאיר לפיד היה שר האוצר והחרדים הרגישו נרדפים, הקמפיין הצליח יותר לחלחל אל הלבבות".

"אבל התקופה הסוערת הזו חלפה, וכעת ברחוב החרדי לא מרגישים שהקמפיין מדבר בשפה שלהם", הוסיף כהן. "העובדה שהתגלתה כעת, שהקמפיין יוצא מקבוצה של מיעוט אנטי-ציוני בקרב הציבור החרדי, רק תחזק את התחושה הזו".

במקביל למודעות הרחוב נגד החיילים החרדים מתקיימות גם פעולות של "שיימינג" לחיילים החרדים, באמצעות פרסום שמותיהם ושמות רכזי הגיוס של שח"ר (שירות חרדים בצה"ל). התמיכה לפעולות הללו ברורה: פלג ליטאי בראשות הרב שמואל אויערבך מגבה אותם, ופרסם כתב תמיכה בהם בעיתונו, "הפלס".

פלג זה, המכונה "הפלג הירושלמי", הוא קבוצה ליטאית שלא קיבלה את מרותו של המנהיג המרכזי, הרב אהרון לייב שטיינמן, ובחרה בדרך קיצונית יותר. הם אלו שארגנו את חסימות הצמתים וההפגנות לפני כשבוע וחצי, וזכו לביקורת פנים חרדית חריפה ביותר. הממסד החרדי ברובו שומר על שתיקה ביחס לפעולות הפלג האנטי-ציוני ופעולות הפלג הירושלמי, לא תומך בהם – אך גם לא מגנה אותם במפורש.