שם: דניס צ׳רקוב
(לעמוד הפייסבוק של דניס, לפרופיל האישי שלו)

גיל: 25
 
מצב משפחתי: רווק

מגורים: בת ים

מקצוע נוכחי: מפיק ושותף במועדון הפאשן בר.

מקצוע קודם:­מוכר כיסאות בחוף הים.

פז״ם ברשת: שנה
 

בהשקת האפליקציה "360". דניס והחבר הכי סמיון גרפמן (צילום: אבישג שאר ישוב)

מספר עוקבים / חברים: עמוד פייסבוק – 184 אלף עוקבים, אינסטגרם – 85 אלף עוקבים, יוטיוב נפתח לפני חודשיים וכבר מעל ל-20 אלף.

כמה מתוכם חברים שלך באמת? בודדים.

איך זה להיות גם אושיית רשת וגם איש חשוב מאוד בחיי הלילה התל אביביים? אני חושב שחיי הלילה בתל אביב פורחים – יש מגוון רחב של מקומות בילוי ואפשרויות שלא היו קיימות בעבר, במיוחד אצלנו במתחם החדש והמשופץ של הפאשן בר.

משפט שמזוהה איתך (ברשת החברתית)? שתפו.

מתי הגיעה הקפיצה הגדולה? כשהעליתי סרטון עם חברה שלי לרשת שבכלל לא האמנתי בו. הוא שכב אצלי שבוע במחשב וכשפורסם הוא "פוצץ" את הרשת.

מה אנשים לא יודעים עלייך? שאני מצלם, עורך, מפיק וכותב את הדברים שאני מפרסם ברשתות החברתיות.

 
איך, לדעתך, הדף שלך הפך לסיפור הצלחה? עבודה קשה.

מה המטרות הבאות שלך כאושיית רשת באופן כללי? לקחת את האקטואליה במדינה למקום יפה יותר, בהומור ובמבט שונה וצבעוני.

יש משהו אידאולוגי מאחורי הפרסומים? כן, אני משתדל להכניס אהבה ושמחה בכל נושא שאני נוגע בו. אומרים שחיוך מאריך חיים, אז למה שלא נצחק ונחייה לנצח?

מה ההבדל בין הפוסטים שעולים כעת לעומת פוסטים שעלו בעבר, אם בכלל? אני כמעט ולא רואה הבדל בתכנים בין אז להיום. התחלתי בדרך מסוימת שהצבתי לעצמי ומעולם לא סטיתי ממנה. הדבר היחיד שהתפתח הצילום, שהפך ליותר מקצועי והסאונד שהשתפר בסרטונים.

מה למדת על ה"מעריצים" שלך? ״ריבוי אנשים, ריבוי דעות״ – לעולם לא תצליח לרצות את כולם, זאת משימה בלתי אפשרית. מצד שני, למדתי ששנאת חינם יכולה להרוס עולמות ויש להתמקד באהבת חינם ובפרגון.

מה מעצבן אותך וגורם לך להתיישב מול המחשב ולהתחיל לכתוב? כשנגמר לי התוכן שהכנתי מראש.

האם הכוח שמגיע עם החשיפה עלול להיות מסוכן? כמובן. יש מאחוריי קהל גדול מאוד ואני חייב לחשוב פעמיים לפני שאני מעביר מסר כלשהו. יש השלכות לכל מילה שאנחנו מוציאים מהפה או כותבים באינטרנט.

התחרטת פעם על פוסט שכתבת? המון פעמים. כולנו בני אדם, ולפעמים אנחנו כועסים או זועמים, ודברים נכתבים במצבי רוח שונים שבדיעבד אתה מתחרט עליהם.
 

חי את הלילה, חי בפייסבוק ביום. דניס צ'רקוב (צילום: דניס צ'רקוב)

מחקת פעם פוסט? המון, יש לי במגירה הרבה מאוד סרטונים שלא ראו אור יום, כי לדעתי הם פשוט לא היו מספיק טובים.

קורה שאתה מוריד סטטוס בגלל שהוא לא מקבל מספיק לייקים, נניח, בחמש הדקות הראשונות? בעבר הייתי מסתכל על כמות הלייקים, היום אני פחות מייחס לזה חשיבות. העיקר, מבחינתי, הוא המסר שמעבירים הסרטונים שלי, התוכן עצמו.

קיבלת איומים על חייך בעקבות פוסטים שפרסמת? כן, בהחלט.

היו איומים פיזיים של ממש? לא.

שלחו לך תביעות על הוצאת דיבה? אההממ.. עוד לא יצא לי לכתוב על פוליטיקה.

יצא לך להיפגש עם עוקב או עוקבת? כל יום, עשרות פעמים.

מה יכול לשבש את הפעילות שלך בפרופיל? קריסת האינטרנט, מכת ברק מדויקת שתטגן אותי, חטיפת חוצנים וכדומה.

האם שקלת לסגור פעם את הפרופיל בגלל אכזבה מסוימת? בחיים לא עברה מחשבה כזאת במוחי.

כמה פוסטים אתה מעלה ביום בממוצע? 3-4 פוסטים. לגבי הסרטונים שאני מפרסם, קצת קשה לי לעמוד בקצב כזה. אני משחרר קטעי וידאו בערך פעמיים בשבוע.

כוכבי הרשת נפגשים עם נתניהו לרגל הנובי גוד (צילום: Passion)
 

כמה שעות ביום אתה מבלה מול המסך? ארבע שעות לפחות.

איך המשפחה הקרובה מתייחסת לזמן שאתה מקדיש לעמוד/בפרופיל האישי? מפרגנים לעשייה שלי, אחרי הכל הגעתי להישגים מאוד מכובדים.

מה יגרום לך לחסום מגיב, אם בכלל?­גזענות, חד וחלק. זה בלתי נסלח.

על מה אתה כותב בדרך כלל? אקטואליה, הומור עצמי ודברים שמעוררים מוטיבציה והשראה

על מה לא תכתוב לעולם? אני כותב על כל דבר אפשרי.

כמה זמן לוקח לך לכתוב פוסט? לפעמים זה עניין של שניות, לעיתים ימים שלמים.

מה היה הפוסט הכי ויראלי שלך? לקחתי מצלמה נסתרת, החבאתי חוטיני בתא הכפפות וחיכיתי שחברה שלי תגיע. אחר כך ביקשתי ממנה להביא לי משהו מתא כפפות ומכאן אתה כבר מבין לאן זה התגלגל. הפוסט זכה לפרסום בכל כלי תקשורתי בארץ ובעולם ופורסם בעשרות ערוצי טלוויזיה. מצחיק שבהתחלה לא התחברתי אליו והוא שכב אצלי שבוע במחשב. רק אחרי התייעצות עם חברים החלטתי להעלות אותו.

 
היה סרטון שגרם לך להרגיש מפודח, נבוך? צילמתי פעם אחת סרטון בקניון, שבו הייתי צריך לעלות על שולחנות של אנשים שאוכלים. באחד ה"שוטים" נפלתי מאחד השולחנות, כל האוכל נשפך עלי וזה היה מחזה לא נעים.

יש פוסטים שאתה מפרסם רק לחברים קרובים? לא.

כיבית את האפשרות לקבל התראות? כמובן, אחרת הייתי מגיע במהירות לאשפוז פסיכיאטרי. אני לא מאמין שיש מישהו ברשת שמסוגל להתמודד עם כמות כזאת של התראות ולהישאר שפוי.

איזו הודעה הכי מוזרה או מביכה קיבלת בפרטי או על גבי בפוסט? כל יום אני מקבל עשרות הודעות בפרטי בכל מיני נושאים, כך שמאוד קשה לי להתמקד באחת מהן.

ובכל זאת? יש הרבה הצעות מיניות, לפעמים גם בתשלום.

כשדניס החליט להשתמש במכונת תספורת
 

מה המקרה הכי הזוי שקרה לך ברשת החברתית: הרשת עצמה היא המקום הכי הזוי שיש.

אם היית יודע שזה הסטטוס האחרון, מה היית כותב בו? אדם המאושר לבדו אינו מאושר.

פייסבוק קורס ל-24 שעות. אתה…? רץ לצלם סרטון בנושא, בדוק יהיה ויראלי.

שקלת לפתוח טוויטר? זה פחות מעניין אותי, אם הייתי פוליטיקאי או עיתונאי אז אולי היה לי חשבון.

הפוליטיקאי שעשה לי את השנה:­בנימין נתניהו. הוא תמיד מצחיק ויודע לצאת ממצבים קשים – גם אם הוא נאלץ להגיד דברים שלא תמיד כיף לשמוע.
 

"מצחיק ויודע לצאת ממצבים קשים". דניס ובנימין נתניהו (צילום: דניס צ'רקוב)

ראיתי הרבה תמונות שלך בפייסבוק מחובק עם שר הביטחון אביגדור ליברמן. מה אתה חושב עליו? אני חושב ששר הביטחון שלנו הוא בן אדם חזק, כריזמטי. אחד מהאנשים היחידים שקודם כל חושב על העם ורק אחרי זה על עצמו.

מה אתה חושב בעייתי, יותר מכל, במדינה שלנו? בגלל המצב הביטחוני אנשים חיים על הקצה. יותר ויותר אנשים לחוצים וחמומי מוח. בגלל זה אני משתדל להכניס לעשייה שלי ברשת הרבה מאוד תכנים מצחיקים – כמו המתיחה האחרונה שלי, ה״גולדיגר״. המטרה שלי היא ללהזכיר לכולם שהעולם שלנו יפה מאחורי כל הבעיות והקשיים.

מה הסרטון הבא שלך? יש לי בחדר העריכה מספר סרטונים שעומדים לעלות לרשת, בזמן שאני ממשיך לצלם. מי שבאמת מעניין אותו מה יהיה הסרטון הבא שלי מוזמן לעקוב אחריי ולגלות.

צפו בניסוי החברתי: כשדניס התחפש לגולד דיגר
 

חמש אושיות רשת שמומלץ לעקוב אחריהן:

סמיון גרפמן – השותף שלי לכל דבר שאני עושה, במיוחד בנוגע לעשייה ברשת. חובה לעקוב אחריו.

מישל טרוני – בשבילי הוא כמו אח גדול, לב טהור מזהב, מצחיק בטירוף. הוא מוכשר וחלק בלתי נפרד מהצוות שהרכבתי, שכולל אותו ואת סמיון.

יבגני זרובינסקי – אני לא חושב שיש להסביר או להכביר במילים. מי שלא עוקב אחריו – לא קיים.

סער קליזו – מעלה לי חיוך כל פעם מחדש, בחור שנון ומקורי, יודע להגיד את מה שצריך. הוא כמובן גם חבר קרוב.

גיא לרר – אדם עם עקרונות, מוביל מחאות לטובת העם. מודל לחיקוי בהרבה מאוד מובנים.