שם: מישל טרוני
(לעמוד הפייסבוק של מישל)

גיל: 32
 
מצב משפחתי: רווק+הכלבים בוטש וקייסי+החתולים אסיה, מיש מיש, ששי, טינקי ותפוח.

מגורים: רמת גן (במקור מפרדס כץ).

מקצוע נוכחי: פרזנטור של כמה חברות מצליחות בארץ. בנוסף, אני בתחילתו של עסק חדש בתחום השיווק והפרסום.

מקצוע קודם: מאמן כושר, יועץ תזונה ובודי-בילדר.

תואר של כבוד: מר ישראל בין השנים 2007-2010.

מקורות השראה: וין דיזל, ארנולד שוורצנגר ודוויין דאגלס ג'ונסון ("דה רוק", בשבילכם).

פז״ם ברשת: כעשרה חודשים.
 

מישל טרוני, דניס צ'רקוס וסמיון גרפמן באירוע השקת האפליקציה "360" (צילום: אבישג שאר ישוב)

מספר העוקבים בפייסבוק: כ-92 אלף בעמוד הרשמי. בפרופיל האישי כ-20 אלף.

כמה מתוכם חברים שלך באמת? קשה לי להעריך. הכרתי הרבה מאוד חברים דרך הפייסבוק, הרבה מהם הפכו לקרובים שלי.

משפט שמזוהה איתך (ברשת החברתית)? real men are kind to animals.

מתי הגיעה הקפיצה הגדולה? עשיתי את הסרטון "איך להתחמק מסכין" בתקופת גל פיגועי הטרור – סרטון שהיה רציני בניגוד לסרטונים אחרים שרצו באותה תקופה ברשת. הסברתי לעוקביי איך מתחמקים מסכין של מחבלים מבלי לברוח, לעמוד פנים אל פנים ולהתגונן. הסרטון הזה התפרסם בכל העולם.

הסרטון הכי ויראלי שלך? סרטון "הפקח" שהגיע למיליוני צפיות ברחבי הרשת. בסרטון שיחקתי אדם ששונא את השכן שלו, ומוצא הזדמנות נהדרת "לדפוק" אותו בדרך הכי יצירתית שיש. על הדרך הוא מצליח לעצבן את הפקח, שאותו הוא לא כל כך מחבב, ולסיים את ההתקרית עם חיוך ענק על הפנים.

סרטון "הפקח" של מישל
 
איך העמוד שלך הפך לסיפור הצלחה? הסיבה המרכזית להצלחה קשורה לקשר הישיר שלי עם העוקבים. אני מקפיד להגיב על כל תגובה, עונה לגולשים בגובה העיניים ונהנה לעקוב אחריהם ולהחזיר להם "לייקים".

מה המטרות הבאות של העמוד שלך באופן כללי? אני רוצה לקדם את כל העניין של זכויות בעלי החיים בארץ. אני משתמש בכל האמצעים שיש לי כדי ליצור שינוי, והאמת שהולך לי לא רע כרגע.

יש משהו אידאולוגי מאחורי הפרסומים? רק כשזה נוגע לבעלי חיים.

מה ההבדל בין הפוסטים שעולים כעת לעומת פוסטים שעלו בעבר, אם בכלל? פעם הייתי מפרסם יותר על אימונים ותזונה. היום הסטטוסים שלי מתייחסים יותר להומור ולבעלי חיים.

מה למדת על ה"מעריצים" שלך? למדתי שכשמגיבים להם בחזרה הם מעריכים את זה. הם לא מתייחסים רק לפוסטים מצחיקים אלא גם לדברים רציניים יותר, שקשורים לחיים האמיתיים.

מישל מציג: כך תתגוננו מפני טרור הסכינים
 

מה מעצבן אותך וגורם לך להתיישב מול המחשב ולהתחיל לכתוב? בריונות ברשת ואלימות כלפי ההולכים על ארבע.

האם הכוח שמגיע עם החשיפה עלול להיות מסוכן? מאוד! אנשים מסוגלים לקחת את הכוח שהרשת נותנת להם למקומות רעים מאוד. מאידך, אני בטוח שגולשים "מריחים" רוע, והם יודעים למנוע מכאלו שמשתמשים ברשת לרעה להשיג את מבוקשם.

עד כמה זה קשה להיות אושיית פייסבוק? להיות מפורסם זה לא קל, אנשים מצפים לשמוע ממך מדי יום את הדעות שלך, לשמוע שהפכת עולמות, ששינית להם את החיים לטובה. אושייה זה אומר להיות עם הרבה חובות כלפי הציבור. לסחוב שק של חובות. אנשים שולחים לי, לפעמים, כמות אדירה של הודעות ומתייחסים אלי כאילו שאני האדם היחיד בעולם שמסוגל לפתור את כל בעיותיהם.

התחרטת פעם על פוסט שכתבת? אף פעם לא. אני תמיד עומד מאחורי המילים שאני כותב.
 

החבר הכי טוב שלו. מישל טרוני והכלב בוטש (צילום: מתוך הפייסבוק )

קרה בעבר שהורדת סטטוסים בגלל שלא קיבלת מספיק לייקים, נניח, בחמש הדקות הראשונות? לא, אני בדרך כלל מעלים אותם מה"טיים-ליין" שלי.

אתה בעד שיימינג? זה מורכב. אם זה נוגע לבריונות ברשת אני לרוב מגיב. אני זוכר שפעם אחת פרסמתי סטטוס תקיף נגד מישהו שעשה משהו רע לאדם אחר – נתתי ל"חזק" כביכול להרגיש בנעלים של החלש. פירסמתי את כל מה שהוא עשה. אחרי כמה דקות קיבלתי ממנו הודעות של בכי והתנצלות. הוא אמר שהוא הבין את מה שהוא עשה ושזה לעולם לא יקרה שוב. לי, בכל אופן, היה קשה לסלוח. מי שמתנהג ככה כלפי האחר חושף את הפרצוף המכוער והאמיתי שלו – ונגדו צריך להילחם.

כמה לייקים נחשבים מבחינתך לכישלון? פחות מאלפיים.

קיבלת איומים על חייך בעקבות פוסטים שפרסמת? מעולם לא.

היו איומים פיזיים של ממש? לא.

 
שלחו לך תביעות על הוצאת דיבה? ממש לא.

יצא לך להיפגש עם עוקב? כל יום, עשרות פעמים.

מה יכול לשבש את הפעילות שלך בפרופיל? מצב רוח רע, ממש רע. אם אין לי חשק לכתוב אני לא אכתוב כלום. אם יש לי מצב רוח טוב אני מסוגל לפרסם גם 20 פוסטים ביום.

האם שקלת לסגור פעם את הפרופיל בעקבות אכזבה מסוימת? סגרתי בעבר את הפרופיל לארבע שנים, והחזרתי אותו לחיים לפני עשרה חודשים בערך. סגרתי אותו בגלל סיבות אישיות.

כמה פוסטים אתה מעלה ביום בממצוע? לפרופיל – כשלושה פוסטים ביום. לעמוד האישי – פעם בשלושה ימים.

כמה שעות ביום אתה מבלה מול המסך? משתדל כמה שפחות, בכללי אני נמצא מול המסך הקטן כשלוש שעות ביום.

איך המשפחה הקרובה מתייחסת לזמן שאתה מקדיש לעמוד / לפרופיל? הכל נעשה במינון המתאים. כשאני עם המשפחה והחברים שלי אני מתרחק ממסך המחשב, אלא אם קורה משהו מיוחד או חריג שמצריך אותי להיות שם. באופן כללי, אני משתדל שלא לערבב בין העולמות.

אל תפגעו בחיות!
  
מה יגרום לך לחסום מגיב, אם בכלל? תגובות או הערות שאינן במקומם. מבחינתי, כל מי שנכנס לפרופיל שלי הוא אורח "בביתי" – והאורחים חייבים להתנהג בהתאם.

על מה אתה כותב בדרך כלל? על דברים מצחיקים וכמו שכבר אמרתי – חיות.

על מה לא תכתוב לעולם? לעולם לא אכתוב על אוכל, כדי לא לפגוע בצמחונים ובטבעונים.

כמה זמן לוקח לך לכתוב פוסט? חצי שנייה. לפעמים פחות.

יש פוסטים שאתה מפרסם רק לחברים קרובים? לא, אין חיה כזאת.

כיבית את האפשרות לקבל התראות? בטח. אגב, גם את האפשרות לקבל הודעות כיביתי. אני "מופגז" מדי יום בכמויות בלתי אפשריות וקשה לי לענות לכולם. בווטסאפ שלי, לדוגמה, יש 50 אלף הודעות שלא נקראו. אני בדרך כלל לא עונה מיד לאנשים, אני חוזר אליהם רק אחרי יומיים. מקסימום שבוע.

מהי ההודעה הכי מוזרה או מביכה שקיבלת בפרטי או בפוסט? יש המון. אני לא יודע מאיפה להתחיל. אני מקבל הרבה הצעות סקס לא רלוונטיות, כי הן מגיעות מה"צד" הלא נכון. זו ההזדמנות המתאימה והמושלמת להגיד לכולם – די, חבר'ה, אני אוהב נשים!

צפו ב"מתיחת החתול"
 
והמקרה הכי קורע שקרה לך ברשת החברתית? החברים הכי טובים שלי, דניס צ'רקוב וסמיון גרפמן, עשו לי את "מתיחת החתול". הם אספו חרא של חתולים והחביאו אותו מתחת לקופסה מקרטון. הם התקשרו אלי וביקשו ממני שאבוא בדחיפות לאזור מסוים. הגעתי לשם עם האופנוע שלי והם אמרו לי שמתחת לקרטון יש חתול ושאני צריך לתפוס אותו. דניס אמר לי שהוא ברח להם פעמיים ושהוא מחזיק אותו בפנים. התעצבנתי שהם שמו אותו בתוך הקופסה ודניס לא הסכים להרים את הקרטון. זה נגמר כשאני מרים משהו שהוא לא חתול, משהו די מסריח.

סיפור מסריח, דניס ישלם על זה? ברור. לשמחתי הסרטון הזה פרסם אותי ברשת כאחד שעוזר לבעלי חיים. אתי אלטמן, מ'תנו לחיות לחיות', פנתה אליי מיד אחרי פרסום הסרטון וביקשה שאסייע לה בעמותה. מבחינתי היא בסך הכל הגשימה לי חלום לעזור לבעלי חיים.

אם היית יודע שזה הסטטוס האחרון שלך, מה היית כותב בו? הייתי כותב "תודה רבה לפייסבוק על ההגשמה העצמית וההזדמנות להראות מי אני בזכות עצמי, והפלטפורמה שהוענקה לי".

פייסבוק קורס ל-24 שעות. אתה…? אם הכל קורס אני לוקח חופש ונח. מגיע לי קצת שקט.

שוקל לפתוח חשבון בטוויטר / באינסטגרם? יש לי באינסטגרם 60k עוקבים. טוויטר עדיין אין לי.

ערוץ ביוטיוב? אני עובד על זה עכשיו.

פוליטיקאי מועדף? אני מעדיף שלא לקחת צד פוליטי כרגע.

 

אוהבים חתולים?

A photo posted by ⠀⠀⠀⠀M I S H E L T A R O N I (@mishel_taroni) on Dec 19, 2016 at 6:08am PST

אושיות רשת שמומלץ לעקוב אחריהן:

סמיון גרפמן – דמות אחת, יחידה ומדהימה, שלא תקום עוד אחת כמוה בעולם. הוא יודע לדבר, להעביר את המסר הנכון, להסביר ולפתור לגולשים בעיות יומיומיות.

דניס צ'רקוב – יצרתי איתו את הסרטונים הראשונים הויראליים שלי ברשת. זה אדם שכיף לי להיות איתו בקשר, בלי קשר לסרטונים. אני כל כך אוהב אותו.

רועי בוכבינדר – מאמן כושר שנון, מצחיק, מקסים. הפרטנר הפייסבוקי הראשון שלי, שגרם לי להתחיל לשתף סרטונים ברשת.

משה סעידיאן – הבעלים של הדף המצליח 'הומור מוגזם', הדף הכי חריף בפייסבוק.

אלי אליהו – חוץ מזה שהוא מצחיק בטירוף מדובר בנשמה גדולה.

אליעד כהן – חבר קרוב וטוב מילדות, עם דף בינלאומי שהגיע לחצי מיליון עוקבים ועוד מיליון עוקבים באינסטגרם.