משרד הבריאות פרסם היום (יום ב') את המלצות ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל. ברקע ההמלצות עמדו נתונים מדאיגים מאד בנוגע למקרי המוות בישראל בעקבות תזונה לקויה הכוללת מאכלים לא בריאים. על פי נתוני המשרד, 5,851 מקרי מוות מתחוללים בכל שנה בשל צריכת מזון לא בריא – 13.9 אחוזים מכלל מקרי המוות בישראל, ו- 3,704 מקרי מוות שמתחוללים בכל שנה עקב השמנת יתר (8.8 אחוז).

משרד הבריאות יסמן מוצרים לא בריאים (בני פלבן)
 

עוד מתברר כי בקרב השכבות החלשות בישראל קיימת מצוקת השמנה דרמטית, כש-70% מהנשים סובלות מהשמנה, ומתוך נשים אלה 30 אחוז סובלות מהשמנה חריגה. גם בקרב הילדים המצב מדאיג: 38 אחוז מהילדים הערביים בכיתה ז' סובלים מהשמנה, ו-31 אחוז מכלל הילדים בגיל זה סובלים מהשמנה. גרוע מכך, על פי נתוני המשרד תופעת ההשמנה החריגה בישראל מתחילה כבר בכיתה א', כש-21 אחוז מהילדים הם בעלי עודף משקל ו-9 אחוזים הם בעלי עודף משקל חריג.
 

5,851 מקרי מוות מתחוללים בכל שנה בשל צריכת מזון לא בריא (צילום: ראובן קסטרו סגנון: אוריה גבע)

יותר גבוה מארה"ב: מקום ראשון בעולם בצריכת סוכר

נתון מדאיג נוסף מלמד כי צריכת הסוכר לנפש של הישראלים היא במקום הראשון, והגרוע מקרב מדינות ה-OECD. הישראלים צורכים כמעט 170 גרם סוכר בכל יום, בעוד שהממוצע באיחוד האירופי עומד על 125 גרם אחוז לנפש כל יום. בתחום הסוכר ישראל גרועה אפילו מארצות הברית, שנחשבת בעיני רבים לאחת המדינות עם בעיית ההשמנה החמורה בעולם. מצב עגום מתגלה גם בקרב תמותת הנשים בעקבות צריכת סוכר. גם כאן ישראל נמצאת במקום השלישי והלא מכובד, כשרק טורקיה ומקסיקו עומדות לפניה. בקרב גברים המצב חמור אף יותר.
 

( )

ההתמכרות לסוכר ניכרת גם בתחום צריכת המשקאות הקלים, כשהממוצע בישראל גבוה מזה העולמי. מדובר במציאות קשה בהרבה מזו הקיימת במולדת המשקאות הקלים, אמריקה, שבה צריכת המוצרים בקרב בנות עומדת על 30 אחוז, ובקרב הבנים על 37 אחוז.

ההתמכרות לסוכר אינה מסתכמת רק בפגיעה כללית בבריאות ובגורם להשמנה; היא מייצרת גם מחלות, אשר המסוכנת שבהן היא הסוכרת. לפי הנתונים שפורסמו, בשנת 2002 רק 7.8 אחוז מבני המעמד הנמוך בארץ חלו בסוכרת, ורק 2.4 אחוז מהמעמד הבינוני, הרי שבשנת 2014, 25.5 אחוז מהמעמד הנמוך ו-7.1 אחוז מהמעמד הבינוני לקו במחלה. מדובר בעלייה דרמטית ומסוכנת מאד.
  

עליה חדה במספר חולי הסוכרת. (צילום: שאטרסטוק)

מכורים למלח

גם בתחום צריכת הנתרן היומית מתברר שישראל זוכה לדירוג גבוה ולא מחמיא. על פי הנתונים, הממוצע בעולם עומד על 5 גרם נתרן שראוי לצרוך כל יום, הרי שילדים בישראל צורכים 12 גרם ומבוגרים 9.5 גרם – כך שגם בתחום זה, ישראל מדורגת במקום גבוה בממוצע מדינות ה-OECD.
 

הרבה מעל הממוצע גם בתחום צריכת הנתרן. חטיפים בסופרמרקט (צילום: שאטרסטוק)

נזקים כלכליים במיליארדים

הנזקים הכלכליים מהמצב הבריאותי שנוצר מצריכת היתר של סוכר ונתרן מגיעים בישראל לשיעורים מבהילים. על פי נתוני משרד הבריאות, הישראלים מוציאים כל שנה תשעה מיליארד שקלים על תרופות למחלות כרוניות, וכשישה מיליארד שקלים על המאבק בהשמנה. ההוצאות הישירות על חולי סוכרת גבוהים ב-53 אחוזים מההוצאות על חולים אחרים, וההשמנה גורמת לאובדן ימי עבודה למשק.
 

( )

ההערכות הן ששני שליש מאובדן ימי העבודה נובעים מהשמנה וההשלכות העקיפות שלה. ההשמנה גורמת גם לתוספת עלויות של 73 אחוז למערכת הבריאות, זאת בגלל התרחבות המציאות החמורה.

המלצות משרד הבריאות: סימון מוצרים והגבלת פרסום

בעקבות הנתונים המטרידים ובשל פניית הציבור, שמודאג גם הוא מהמצב, גיבש משרד הבריאות שורת המלצות התחום. בין היתר, הוחלט לסמן בחזית של אריזות מוצרים מידע אינפורמטיבי ושיפוטי, מניעת שיווק והגבלת פרסום מזון מזיק לילדים, רה-פורמולציה והנגשה כלכלית של מזון בריא.
 

דו"ח מפורט ושורת המלצות. ליצמן במסיבת העיתונאים, היום (צילום: הדס פרוש, פלאש 90 )

המלצת נוספות הן בחינת עידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצור מזון בריא, תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא, מזון בריא לאוכלוסיות המוזנות על ידי המדינה ומפעלים גדולים, חינוך תזונתי והסברה לאומית.

ממשרד הבריאות נמסר כי הוא יפעל מידית לסימון ירוק של מוצרים בריאים וסימון באדום של מוצרים לא בריאים, ויהיו פרמטרים ברורים לחלוטין לכל מוצר. לפי הגורמים האמונים לנושא במשרד, הניסיון מלמד כי בצ'ילה, שנה לאחר שהתקבלה ההחלטה על סימון כ-1,550 מוצרי מזון, הורדה תכולת רכיבי סוכר מלח או שומן רווי במוצריהם.
 

יחודשו שיחות עם המוסדות הממשלתיים לתזונה בריאה מונגשת לאוכלוסייה. קניות בשוק (צילום: גיל אליהו, ג'יני)

 
כמו כן, המשרד קבע שלושה מועדים שבהם יוקטן כל פעם כמות החומר הלא בריא – סוכר או מלח, שמותרת בכל סוג של מזון. על פי זה יהיו גם האזהרות והכתובים עליו. המשרד מציין כי בכל העולם סימון חיובי הראה שינוי בידע ובהתנהגות רכישה של הצרכנים, וכן עשרות מחקרים של תעשיית המזון.

במשרד המליצו גם לפתוח בעידוד יצרנים קטנים לייצר מזון בריא. בין היתר, יוכרז על הקמת ועדה לעידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצור מזון בריא, בראשות ראש שירותי בריאות הציבור לנושא, ובהשתתפות משרדי הבריאות, האוצר, התעשייה, הכלכלה והשלטון המקומי. כמו כן, תיערך בחינת תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד הנושא בהובלת המדען הראשי של משרד הבריאות, בשיתוף משרד הכלכלה, האוצר, החקלאות והמדע.  
 

מון יסומן כמו הסיגריות? המלצות משרד הבריאות (צילום: שאטרסטוק)

בנוסף, יוצאו מזונות בריאים לסל הפיקוח. כמו כן, תקודם תזונה בריאה בכלל גורמי המדינה: משרדי ממשלה, משרד הבריאות, משרד החינוך, צה"ל, משטרה, שב"ס, ובקרב מעסיקים גדולים במשק.

עוד הומלץ כי יחודש שולחן עגול עם המוסדות הממשלתיים לתזונה בריאה מונגשת לאוכלוסייה, ויועברו קווים מנחים על ידי המחלקה לתזונה. תתבצע פגישה בראשות שר הבריאות עם תעשיינים ומעסיקים מרכזיים במשק.
בנוסף, יתקיים חינוך תזונתי מגיל הטף בסיוע משרד הבריאות – יצירת ערכות הדרכה חדשניות, מותאמות גיל ואוכלוסייה. תוגש הצעה למשרד החינוך לקדם שעת חינוך תזונתי אחת לשבוע למשך סמסטר בכל שנה מפי תזונאים.

נושאים קשורים: