שם: סמיון גרפמן
(לדף הפייסבוק של סמיון)
  
גיל: 41

מצב משפחתי: גרוש

מגורים: בת ים / אשקלון.

צפו: סמיון מדבר על הפרויקט החברתי הבא
 

מקצוע נוכחי: עצמאי, יועץ עסקי.

ג'וב קודם: בעל רשת קופות חולים בניו יורק.

פז״ם ברשת: שנה וחודשיים.

מעורבות חברתית: מטה המאבק לשחרור אלאור אזריה, חשיפת רוצחה של תאיר ראדה, גזענות בישראל ואנטישמיות בעולם, שיפור מצב התחבורה הציבוריתחברות הסלולר, "נכה, לא חצי בן אדם", המצב בבתי החולים בישראל, עלייה רוסית ועוד

   
מספר עוקבים בדף הפייסבוק: 143 אלף.

כמה מתוכם חברים שלך באמת? קשה לי להעריך, באמת.

משפט שמזוהה איתך (ברשת החברתית)? רק ביחד עם חיוך נוכל לשנות את העולם לטובה, ובמילה אחת – "בלאט!".

איך הכל התחיל? הכל התחיל מפרסום קטן שרץ בקבוצת הוואצאפ של חברים שלי, ב-25 למאי 2015. שלחתי לקבוצה סרטון של ״ציפור עפה בחורף״, שתוך יומיים הפך להיות ויראלי בכל העולם. באותו הזמן הייתי בכלל בטיול במוסקבה. אמא שלי התקשרה אלי, וסיפרה לי שכל החברות שלה התקשרו אליה, וסיפרו לה ש"הבן שלך עשה משהו מדהים", ועל ציפור שעפה בחורף. מאז צמחתי והתקדמתי.

 

מתי הגיעה הקפיצה הגדולה? בערוץ 10, בתוכנית הצינור. פרסמו כתבה דוקומנטרית על החיים ההפכפכים שלי, על שהרווחתי מאות מיליוני דולרים בארצות הברית בזכות עצמי, ואחר כך הממשלה תפסה אותי על העלמות מס, ונאלצתי לשלם קרוב ל-50 מיליוני דולר החזר למדינה ולחזור לישראל. הציבור הישראלי התחבר, כנראה, לעבר שלי ונקשר לסיפור שלי.

איך הפך הפרופיל שלך לסיפור הצלחה? זה פשוט. להיות כנה, לא לשדר צביעות.

מה המטרות הבאות שלך בפייסבוק? לעזור לכמה שיותר אנשים, ולהסביר לגולשים שהכל אפשרי ושהם באמת לא צריכים אותי כדי לשנות החיים שלהם.

יש משהו אידאולוגי מאחורי הפרסומים שלך? לשנות את העולם, כבר אמרתי?

מה ההבדל בין הפוסטים שעולים כעת לעומת הפוסטים שפרסמת בעבר, אם בכלל? אולי רק ברמת הצילום.

מה למדת על ה"מעריצים" שלך? שהם שונים אחד מהשני, לפעמים שונים מאוד, אבל דבר אחד מאחד את כולם – הרצון לשפר את חייהם ועכשיו.

 
מה מעצבן אותך וגורם לך להתיישב מול המחשב, ולהתחיל לכתוב? בירוקרטיה, והיחס של המערכת כלפי התושבים בישראל.

האם הכוח שמגיע עם החשיפה עלול, לדעתך, להיות מסוכן? עם כוח גדול באה אחריות גדולה, ויש הרבה אנשים ברשת ובתקשורת שמנצלים את הכוח הזה לרעה.

התחרטת פעם על פוסט שכתבת? כן, בהתחלה. לא הייתי אמיץ מספיק כדי להגיד את כל האמת, והצבתי לעצמי גבולות.

מחקת פעם פוסט? אני לא מוחק, אני בדרך כלל פשוט מוריד מהטיים-ליין.

קורה שאתה מוריד סטטוס בגלל שלא מקבל מספיק לייקים, נניח, בחמש הדקות הראשונות? לא, כמות הלייקים היא לא פקטור אצלי.

קיבלת איומים על חייך בעקבות פוסטים שפרסמת? לא. כי הדף שלי נועד לשמח אנשים, אפילו כשאני מפרסם ומעלה לדיון שאלות ובעיות רציניות ואפילו קשות בקשר לחברה הישראלית. המטרה שלי היא לגרום לאנשים להבין שיש דרך טובה יותר לחיות את החיים.

 
שלחו לך תביעות על הוצאת דיבה? לא, כי אני דובר אמת.

יצא לך להיפגש עם עוקב? כן, בגלל שאני נוטה להשתמש הרבה בתחבורה ציבורית.

מה יכול לשבש את הפעילות שלך בפרופיל? רק אם הכל ישתפר במדינה שלנו. וזה כנראה לא יקרה בקרוב. זו באמת תהיה בעיה אמיתית, כי אז לא יהיה לי על מה לכתוב.

האם שקלת לסגור פעם את הפרופיל בגלל אכזבה מסוימת? בחיים לא. 

כמה פוסטים אתה מעלה, למשל, ביום אחד? לפעמים שלושה ביום, לפעמים שניים בחודש. הכל תלוי במוזה.

כמה זמן לוקח לך לכתוב פוסט? לפעמים דקה, לעיתים מתבשל לי רעיון בראש במשך חודש.

כמה שעות ביום אתה מבלה מול המסך? לפחות ארבע שעות ביום מול המסך הקטן (של הסלולרי).

סמיון גרפמן בראיון בערוץ 10
 
איך המשפחה הקרובה מתייחסת לזמן שאתה מקדיש לעמוד שלך? מפרגנת וגאה, למרות שאמא שלי אומרת שאם הפכתי להיות מוביל דעת קהל, אז הגיע הזמן שלה לעזוב את המדינה.

מה יגרום לך לחסום מגיב, אם בכלל? כשעוברים את גבול הטעם הטוב, ופוגעים באנשים ללא סיבה.

על מה אתה כותב בדרך כלל? על הכל, אין נושא שלא אגע בו.

על מה לא תכתוב לעולם? אני לא מציב לעצמי גבולות, גם לא בכתב.

הפוסט הכי ויראלי שלך? שאלה קשה. אני לא עוקב אחרי הפוסטים שלי ולא בודק מי מהם היה הכי ויראלי. אני רק זוכר שיש פוסטים שפרסמתי שהגיעו למיליוני צפיות.

יש פוסטים שאתה מפרסם רק לחברים הקרובים? לא, מבחינתי כולנו משפחה.

כיבית את האפשרות לקבל התראות? כן. כי בימים מסוימים אני מקבל יותר מאלף הודעות בתיבה הפרטית, ורק בערב יש לי זמן לשבת ולענות עליהם. לפעמים זה לוקח כל הלילה, עד הבוקר.
  
איזו הודעה הכי מוזרה או מביכה קיבלת בפרטי? אינספור הודעות מוזרות, מהצעות סקס לא שגרתיות ועד להתאבדות.

מקרה הזוי שקרה לך ברשת החברתית? הכי הזוי? היה מקרה אחד שבו הצלחתי להחזיר חייל הביתה, בזמן שהממשלה שלנו לא עשתה כלום. בסוף ניסו בממשלה לקחת על זה קרדיט, בלאט. אני זוכר שנשארתי בלי הרבה מילים.

כשסמיון החזיר חייל הביתה
 
אם היית יודע שזה הסטטוס האחרון, מה היית כותב בו? תמשיכו לחייך.

פייסבוק קורס ל-24 שעות. אתה…? סוף סוף שם לב לכמה ילדיי גדלו.

ומה לגבי טוויטר, אינסטגרם? יש לי חשבון אינסטגרם עם מעל ל-50 אלף עוקבים. טוויטר עדיין אין.

מי קורע אותך מצחוק? ולדימיר פוטין. לא משנה מה קורה, הוא תמיד ייצא מהמים יבש.

חמש אושיות רשת שמומלץ לעקוב אחריהן:
דניס צ׳רקוב – כי שכבנו יחד.
מישל טרוני – הוא איים עליי שאכתוב את זה.
יבגני זרובינסקי – מיותר להגיד למה.
אלי אליהו – בחור קורע מצחוק ונשמה טהורה.
גיא לרר – דמות להערצה.